22.12.2010

אתם מוזמנים אל האתר החדש של סיעת ירושלמים

סיכום שנתיים של פעילות כחברת מועצת העיר

ירושלמים יקרים,
חלפו שנתיים מאז כניסתי לתפקידי כחברת מועצה, ואני שמחה להגיש לכם את תקציר הפעילות שלי לתקופה זו. אתם שלחתם אותי למועצת העיר מתוך תקווה ומחשבה שאוכל לפעול כדי שירושלים תהיה עיר שנעים יותר לחיות בה, שהשירותים העירוניים יתאימו לצרכים שלכם, ומעל לכל, שירושלים תהיה עיר פלורליסטית ומגוונת המתאימה למשפחות צעירות, שכולנו נרגיש בה טוב. חלפו שנתיים, ואני מרגישה את מלא האחריות, לוודא שהתקוות שתליתם בי יתממשו, ואני פועלת ללא לאות למענכם ולמען העיר ירושלים.

לעיתים מערכות ציבוריות הן איטיות, ולוקח זמן עד שהחלטות מתקבלות, ועוד יותר זמן עד שאלו מבוצעות, אך שנתיים זה כבר פרק זמן שהתוצאות מתחילות להראות בשטח, ואני חייבת להודות שאני גאה בהצלחות. אני פועלת בהרבה מאוד נושאים, אך בשל קוצר היריעה בחרתי להתמקד במספר מצומצם של נושאים מרכזיים בהם אני עוסקת (להרחבה הקליקו על הכותרת):

לסיכום,
עברו שנתיים, והחוויה הכי חזקה שלי היא שאפשר לשנות. נכון, זה לא קל, העבודה היא קשה, לעיתים שוחקת, ומעייפת, אבל תמיד מאתגרת ומעניינת, והכי חשוב, אם עובדים קשה, עקבי ונכון- בסוף מצליחים. נהנתי לכתוב את הסיכום הזה, בעיקר כי אני מרגישה שיש פה סיכום ביניים שמאפשר פתיחה של נושאים חדשים. ירושלים הוזנחה במשך כל כך הרבה שנים, שיש עוד הרבה לעשות למען העיר, ולמענינו הירושלמים.

אם יש לכם הצעות או רעיונות לנושאים שהייתם מעוניינים שאטפל בהם- אשמח מאוד לשמוע.


שלכם תמיד,
רחל עזריה,
חברת מועצת העיר ירושלים ומחזיקת תיק הגיל הרך והמנהלים הקהילתיים.
טלפון: 02-6296440
חפשו אותי גם בפייסבוק: Rachel Azaria

משפחות צעירות - סיכום 2009-2010

במהלך קמפיין הבחירות דיברתי על כך שאין מחשבה עירונית על הצרכים של משפחות צעירות. האמת היא שזהו תחום שרק הולך ומתפתח בעולם, לעומת זאת בישראל בכלל ובירושלים בפרט הוא כמעט ולא קיים. כשהתחלתי את פעילותי בעירייה, פעלתי רבות כדי שנושא המשפחות הצעירות יהיה על סדר היום העירוני, משפחות מעמד הביניים, אלו שעובדים, מגדלים ילדים, עושים מילואים, ומנסים איכשהו לשרוד.  לשמחתי הנושא נמצא היום במקום גבוה מאוד בסדרי העדיפויות של ראש העיר והעירייה כולה. זהו שיוני מהותי באופן בו העיר רואה את הציבור הזה. איך זה בא לידי ביטוי בשטח? אספר על כמה מן הפרויקטים שקידמתי לטובת משפחות צעירות:

הדלקת נרות חנוכה עם ראש העיר בגן ילדים עירוני
שדרוג והעשרת גני הילדים- כחברת מועצה שאחראית על גני הילדים, אני פועלת יחד עם דבורה גבעתי מהדרג המקצועי לשיפור מתמיד של גני הילדים בירושלים. אנו פועלות לשיפוץ כמה שיותר חצרות של גני ילדים (שופצו מאות כאלו בשנתיים האחרונות), וליצור כמה שיותר פרויקטים מעניינים לגנים: פרויקט לעידוד הקריאה, ספורט בגנים, ארוחה 10, מחשבים בגנים, ועוד ועוד. הנחת העבודה שלי היא שכשטוב לילד בגן טוב למשפחה בבית, או ליתר דיוק כשלא טוב לילד בגן, לא טוב לכל המשפחה.

החודש ה-11- אחד האתגרים איתם מתמודדים הילדים הצעירים בגנים הם ימי החופשה הארוכים בקיץ, כאשר הם יוצאים ממסגרת מסודרת ומתקשים לעיתים להסתגל לקייטנות. במקביל, אחד האתגרים הגדולים של הורים במדינת ישראל הוא העדר ההתאמה בין ימי החופשה במערכת החינוך לעומת ימי החופשה במקומות העבודה. פער זה פועל לרעת כולם. לפיכך יצרנו בעיריית ירושלים את פרויקט החודש ה-11 שבו גני הילדים ממשיכים גם ביולי. קיימנו פיילוט לפני שנתיים ב-15 גנים, הפיילוט הורחב ל-80 גנים בקיץ שעבר, ובקיץ הקרוב הוא עתיד להיות חוצה עיר.
                             
הארכת יום הלימודים בגנים- שוב, האתגר של ההורים והילדים להתמודד עם הפער בין שעות העבודה הארוכות של הורים לעומת ימי הגן הקצרים, והעלויות הנלוות, גרמו לכך שיצרנו פרויקט הארכת יום לימודים ב-70 גנים בירושלים. עד לפני שנתיים, הארכת ימי הלימודים בגנים, במחיר מסובסד, היה בעיקר עבור משפחות מעוטות יכולת. בשנתיים האחרונות הרחבנו את הפרויקט לעוד עשרים גנים, והפעם גם לגנים של מעמד ביניים, מתוך הבנה שעלויות הצהרונים, שמתווספות לעלויות המחיה בירושלים (דיור, גובה המשכורות), מקשות מאוד על משפחות צעירות לחיות בעיר. אני פועלת רבות כדי להוסיף עוד ועוד גני ילדים לפרויקט יום לימודים ארוך.

פתיחת גני ילדים ובתי ספר- אני מאמינה כי החינוך הציבורי צריך להיות קרוב לבית. אני יודעת כמה קשה הפיזור והאיסוף של הילדים קשה, לכן אני פועלת כדי להקים גני ילדים בשכונות בהם יש צורך, ואכן בשנתיים האחרונות הוקמו עשרות גנים. כמו כן, אני שואפת שבכל שכונה יהיו בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים במרחק הליכה מהבית. לפיכך יזמתי והובלתי הקמת בית ספר ממלכתי דתי בשכונת גוננים. זו הפעם הראשונה מזה עשרות שנים שמוקם בית ספר ממלכתי או ממלכתי דתי בשכונה ותיקה בירושלים, ולשמחתי בית הספר מצליח מעל המצופה.  

טיפות חלב- אחת התובנות שלי כאמא לילדים קטנים היא שטיפת חלב אינה מנוצלת מספיק. השרותים הנדרשים עבור הורים לתינוקות הם הרבה יותר משמעותיים ממה שניתן כיום בטיפות החלב. לפיכך אני פועלת כדי להרחיב את השרותים הקהילתיים בטיפות החלב כגון: יעוץ הנקה, הדרכה לאבות, ועוד ועוד. לשמחתי מצאתי שותפים לדרך במנהל קהילה בראשותה של בוני גולדברג, וכרגע אנו יוצרים את עקרונות התכנית. רעיונות ותובנות בעניין זה יתקבלו בברכה.  

גינות ציבוריות- גינות ציבוריות הן נכס אסטרטגי עבור ילדי העיר והוריהם, ובכלל עבור תושבי העיר. גינה נהדרת קרובה לבית משנה את כל תחושת החיים בשכונה. אני הצבתי לעצמי שני יעדים בתחום זה, ששניהם מתממשים. היעד הראשון הוא הצללת הגינות. לצערי הגינות הציבוריות בירושלים אינן מוצלות, וכך בשעות החמות של היום, הגנים שוממים. לשמחתי בשלב הזה כל הדרגים בעירייה מבינים את חשיבות ההצללה, ואני פועלת כדי שהצללת הגינות יכנס כסעיף בתקציב. הפרויקט השני הוא פעילות למען גינות ציבוריות מגוונות. ירושלים היא עיר ענקית עם מספר לא מבוטל של גינות, במקום שנהנה מגינות שונות ומגוונות, לצערי בשנים האחרונות הפכו את הגינות לזהות, וכך איבדנו את היתרון של המספר הגדול של הגינות בעיר. המטרה היא לייצר בכל שכונה גינה אחרת, עם קונספט אחר, כדי שילדי העיר יהנו מגוון של גינות. שיפוץ המשוגע-בקעה, שהיא גינה שונה מהמקובל, הוא אחת התוצאות של הפעילות שלי למען גינות מגוונות בירושלים- יש עוד כמה תכניות כאלו שיבואו לידי ביטוי בהמשך.

שכונות צעירות- אחד האתגרים איתם אנו מתמודדים בירושלים הם מחירי הדירות הגבוהים בעיר, המקשים על משפחות צעירות. עם זאת, יש שכונות שבהם מחירי הדירות מעט נמוכים יותר, והן יכולות להיות אטרקטיביות במיוחד עבור משפחות צעירות, ובמקביל שכונות בהן מתוכנן בינוי מסיבי ובעתיד הקרוב משפחות יוכלו לעבור אליהן. על פי בדיקות שערכנו מדובר בשכונות: קרית יובל, הגבעה הצרפתית, גוננים, וארמון הנציב. כדי שמשפחות יעברו אל השכונות האלו יש לפתח את השירותים הנדרשים עבור המשפחות. לפיכך בכל תכניות העבודה של כל אגפי העיריה יש התייחסות ספציפית למשפחות צעירות בשכונות אלו. זו הפעם הראשונה שמשפחות צעירות מקבלות טיפול הולם והוליסטי בעיר ירושלים, וככל שהתכנית תצליח בשכונות אלו נוכל להרחיב אותה לשכונות אחרות. 

צביונה הפלורליסטי של ירושלים. סיכום 2009-2010

בירושלים יש לא מעט נושאים שקשורים למערכת היחסים בין חילוניים, דתיים וחרדים בעיר, והרצון לחיות בעיר מגוונת ופלורליסטית. הכלל שלאורו אני פועלת הוא אמנת גביזון מדן. פרופסור רות גביזון והרב יעקב מדן יצרו אמנה שמאפשרת חיים משותפים לחילוניים ודתיים. בכל כך הרבה מהנושאים שקשורים למערכות היחסים האלו אני מעורבת, לעיתים לפני הקלעים וברוב המקרים מאחורי הקלעים: מיקומם של בתי ספר וגני ילדים חרדים, והאפשרות שיקומו בשכונות לא חרדיות, מניעת הקמת ישיבות חרדיות בשכונות חילוניות, פתיחת מוסדות בילוי בשבת- על פי אמנת גביזון-מדן, ועוד.

מוסדות חינוך חרדים בשכונה חילונית- אחד האתגרים המרכזיים של ירושלים היא איך מאפשרים לקבוצות לחיות בשכנות. בהסכם הקואליציוני נאמר כי מוסדות חינוך חרדים לא יוקמו בשכונות לא חרדיות. גם החרדים חתומים על המסמך הזה. הכלל הזה יחסית נשמר, ואני עובדת קשה כדי לוודא שהכלל לא מופר, בכל מיני מקרי ביניים. גני חב"ד הם מקרה ביניים כזה. כיון שחלק מן הילדים שלומדים בגנים האלו אינם חרדים, לכאורה זה לא בלתי סביר שהם יוקמו בשכונות לא חרדיות. אך גן חב"ד מוגדר על ידי העירייה כגן חרדי, וככזה משפיע מהר מאוד על אופי השכונה. ולצערי כבר גיליתי שוב ושוב שהגן הראשון הוא רק בשורה לקראת מה שעתיד לקרות. מעבר לכך, לעיתים קרובות התלמידים אינם בכלל מהשכונה. כך עצרנו את הקצאת הקרקע לגני חב"ד בגוננים. אך זה לא רק חב"ד בשכונות חילוניות. לעיתים קבוצות חרדיות מגוונות מעלות רעיון להקים בית ספר חרדי בשכונה חילונית, וגם עם זה צריך להתמודד, כך עצרתי עם לשכת רה"ע הקמת בית ספר חרדי בקריית יובל. כך לגבי הרבה מאוד רעיונות שהסתובבו בעירייה ולא קרמו עור וגידים לאחר שיצאתי חוצץ נגדם, הוכחתי שאין צורך בהם, ושהם מנוגדים להסכם הקואליציוני.

רב ראשי לירושלים- זה כמה שנים שאין רב ראשי בירושלים, לאחר שבעבר נעשו ניסיונות למנות רב ראשי חרדי לעיר, רה"ע ניר ברקת התחייב שיהיה רב ראשי ציוני. בעיני מדובר בסוגיה חשובה ביותר, שכן מעבר לכל, רב ראשי לעיר הבירה חייב להיות כזה שמייצג את ערכיה של מדינת ישראל והחברה הישראלית. מתחילת הקדנציה, מתנהל מאבק עיקש כדי לוודא שאכן כך יקרה. יחד עם  מתנדבים מתנועת "ירושלמים" ו"נאמני תורה ועבודה" יצאנו לקמפיין ציבורי כדי להבהיר לציבור עד כמה המהלך הזה חשוב. לאחר שראינו שיש התעניינות הולכת וגוברת, החל תהליך איסוף נציגי בתי הכנסת. פה הייתה לנו אחריות ומחויבות לוודא שיהיו נציגים מבתי כנסת ציוניים במגוון שכונות בעיר. וכך היה. ההיענות הייתה מדהימה, כמו תמיד כשמדובר בקמפיין למען ירושלים. בהמשך הבנו ששר הדתות מנסה לעשות מחטף, והגשנו בג"צ. כמו תמיד, העניין הוא בסופו של דבר להיות תמיד עם האצבע על הדופק. תמיד. התהליך נמשך, אנחנו עוד לא יודעים מתי הוא יגמר, אבל לנו יש סבלנות.

הכותל- לפני כשנה וחצי בביקורי בכותל נחרדתי לראות את השינוי שקרה למקום. בכל מקום היו שלטים שקוראים לגברים ונשים לעמוד בנפרד, היה שלט של מעבר לגברים בלבד, חמשת דגלי ישראל נעלמו מהתרנים. עזרת הנשים הייתה קטנטנה ביחס לעזרת הגברים, והיו סדרניות צניעות בכל מקום. בכל מקום. אפילו אני כאישה דתית, שרגילה לעזרת נשים בבית כנסת, ולדרישות צניעות מוכרות, הרגשתי מאוד לא בנוח. לא רציתי לדמיין איך נשים חילוניות מרגישות באותו מעמד. זה הצטרף לפרשה שהתפוצצה באותה העת סביב חוסר ההסכמה של רב הכותל לקיים טקסי התאזרחות לעולים חדשים ברחבת הכותל, כפי שהיה נהוג.

התחלתי להתעסק בנושא וכך התחלתי לקבל פניות של מדריכי סיורים שסיפרו לי על מה שקורה בכותל. סיפרו לי על קבוצות שבאות לכותל ושרות "עם ישראל חי", וסדרניות צניעות רצות אליהן ונוזפות בהם שכאן אסור לשיר ביחד גברים ונשים, ובכלל פה נשים לא שרות, ושיעמדו בנפרד. זה היה נראה לי בלתי נסבל. לפיכך יחד עם תנועת "ירושלמים" קיימנו קמפיין נרחב לשינוי הנעשה בכותל. כששיא הקמפיין היה הדלקת נרות חנוכה יחד עם נאמני תורה ועבודה, התנועה המסורתית, וארגונים נוספים. והאמת היא שזה השפיע. שלטי ההפרדה נעלמו, דגלי ישראל חזרו. המעבר לגברים בלבד כמעט נעלם, וסדרניות הצניעות נהיו טיפה יותר מרוסנות. אבל אלו היו רק צעדים ראשונים. ואז הגיע מכתב לרה"ע מטעם רב הכותל. מכתב שבעקבותיו רה"ע קרא אותי, את ענת מופקדי נציגת תנועת "ירושלמים", את רב הכותל ומנכ"ל "הקרן למורשת הכותל" אליו למשרד לשיחה. הוא הציע לנו לדבר במקום להתכתש. כך נכנסו למו"מ. אנחנו בעיצומו של המו"מ, התוצאות ניכרות כבר בשטח, ואכן כבר אין כל כך הרבה תלונות על הנעשה בכותל.

מפגינים נגד ההפרדה מול בית המשפט העליון
הפרדה במרחב הציבורי- קמפיין נוסף שאני מתעסקת בו כבר לאורך זמן הוא הקמפיין נגד ההפרדה במרחב הציבורי. הכל התחיל אצלי כאשר בזמן קמפיין הבחירות אגד סרבו לפרסם תמונה שלי על האוטובוס, מה שמהר מאוד התברר כמדיניות של אגד שאף אישה או ילדה או קשישה לא מופיעות על אוטובוסים בירושלים בשל התנגדותם של חרדים. כך הבנתי והכרתי את הרומן של אגד עם הציבור החרדי. המשכתי לעקוב אחר הרומן, וכך נחשפתי לקוי ההפרדה. קוים בהם נשים נדרשות לשבת מאחור (!) וגברים מקדימה.

בתחילה ארגנו, תנועת "ירושלמים" ואנוכי הפגנה קטנה של כ-20 איש, כהפגנת נגד להפגנה של למעלה מאלף חרדים. ומאז אני עוסקת בעניין. יצרנו מערכת יחסים עם "המרכז לפלורליזם יהודי" שהגיש את הבג"צ, ועם ארגונים נוספים, ובכל פעם היה דיון בבג"צ, וידאנו שהנושא עולה על סדר היום הציבורי. דרך נוספת להעלאת המודעות לנושא היה בשיתוף פעולה עם ענת צוריה, וסרטה "סוררת", הקרנו את הסרט ויצרנו שיח ודיון בנושא. הרעיון היה לגרום לשיח הציבורי להיות על העניין העקרוני, ולהבהיר שיש פה בעיה קשה, ופגיעה בעקרונות הדמוקרטיה.

שיא משמעותי בקמפיין היה בהפגנה שערכנו יחד עם פורום ירושלים חופשית שבה היו 2,000 איש שקראו נגד ההפרדה, וכ-15 חרדים שבאו להפגין בהפגנת נגד. מבחינתי הייתה פה סגירת מעגל, לעומת ההפגנה הראשונה בה השתתפנו. אך הקמפיין נגד ההפרדה במרחב הציבורי התרחב גם להפרדה ברחובות. בשקט בשקט מתרחבת ההפרדה במרחב הציבורי גם למחוזות אחרים, מלבד אוטובוסים.

בחול המועד סוכות גיליתי, יחד עם ארגונים נוספים שמתקיימת הפרדה בין גברים לנשים ברחובות מאה שערים. ההפרדה נעשתה על ידי גדר שהוצבה ברחוב, וסדרנים שדרשו מאנשים ונשים להיפרד. המשטרה לא עשתה דבר כדי למנוע את ההפרדה. לפיכך עתרנו לבג"צ, וניצחנו. בג"צ אמר בקול רם וברור כי לא תתכן הפרדה במרחב הציבורי במדינת ישראל, וכי ההפרדה מנוגדת לחוק.

לפני שבועיים התקיים הדיון המסכם בבג"צ בנושא קווי ההפרדה. בימים אלו שופטי בג"צ כותבים את פסק הדין. אמנם בג"צ והמדינה אמרו כי קווי ההפרדה אינם חוקיים, אך כעת מה שעומד למבחן זה עד כמה מעשית מנעו את קיומה של ההפרדה, או שכמו שהשופט רובינשטיין אמר, יהיה פה ישראבלוף, כולם ידעו שזה לא חוקי ויעלימו עין. פסק הדין שנכתב בימים אלו עתיד להשפיע על כך. אעדכן כשיפורסם פסק הדין.

המינהלים הקהילתיים. סיכום 2009-2010

שלב אחד. הבחירות
תיק המינהלים הקהילתיים שנמצא תחת אחריותי הוא בעיני תחום עם פוטנציאל אדיר שעוד לא ממומש. המינהלים הקהילתיים הם גופים שאמורים ליצור את שיתוף הציבור והעברת המידע לעירייה לגבי הצרכים של השכונה כמעט בכל עניין: חינוך, בניה, גינות, מדרכות, כבישים, בקיצור, כל צורך שיש בשכונה, כל נושא עובר לדיון במנהל הקהילתי. הבעיה הייתה שבמרבית המינהלים הקהילתיים לא התקיימו בחירות כלל או שהתקיימו בחירות לפני הרבה מאוד שנים. לפיכך יש צורך דחוף בקיום בחירות. לאחר מאמץ גדול מאוד, ב-14 בדצמבר התקיימו בחירות ב- 5 מינהלים קהילתיים: גינות העיר, פסגת זאב, שמואל הנביא, הר חומה, ובית צפאפא. וההשתתפות היתה מדהימה! הבחירות הן רק שלב אחד. כדי לוודא שאכן המינהלים יכולים לייצג את הצרכים של התושבים, צריך לדאוג לכך שיהיו במינהלים את הדרג המקצועי המתאים. שתי הפונקציות החשובות ביותר בעניין זה הם המתכננים הפיזיים והעובדים הקהילתיים. בשני התחומים אני פועלת כדי להגדיל את יכולת ההשפעה שלהם.



אני פועלת כדי לחזק את מעמדם של העובדים הקהילתיים, הליווי המקצועי לו הם זוכים, ושיפור תנאי העסקתם. המתכננים הפיזיים גם הם זוכים להגדלת יכולת הפעולה שלהם עם כניסתם לתפקיד של המתכננים הרובעיים.

אבל הכי חשוב בתחום המינהלים הקהילתיים שזהו תחום שנמצא רגע לפני פריצה הגדולה. אחרי הבחירות נוכל להתחיל לראות את היכולות של הגופים החשובים האלו. בעתיד איידע אתכם מתי מתקיימות בחירות בשאר המינהלים הקהילתיים. 

פניות ציבור וקשר עם הציבור וקשרים עם העולם היהודי - סיכום 2009-2010

פניות ציבור וקשר עם הציבור
אני מאוד משתדלת להיות זמינה לכולם, אני גם רואה תפקיד חינוכי בתפקידי כחברת מועצה- לדבר בפני ארגונים, תלמידים, קבוצות, להסביר על חשיבות הכניסה לפוליטיקה, על האתגרים בפניהם ניצבת העיר ירושלים, על מערכת היחסים בין חילוניים דתיים וחרדים ועל נושאים מגוונים אחרים.

וכמובן, אני מטפלת באינספור פניות ציבור בתחומים מגוונים כגון: מעבר חציה ברח' שמעוני, פעילות למען פינוי הברסלבים מכיכר ציון, נגד השתלטות עבריינית בעיר גנים, טיפול בגני ילדים שיש בהם ליקויים, פסי האטה ברחובות שונים, מציאת מבנים מתאימים לקבוצות הזקוקות להן ועוד ועוד...

קשרים עם העולם היהודי
אחד האתגרים איתם אנו מתמודדים בירושלים הוא העובדה שיותר מידי אנשים התייאשו מירושלים. חלק מהמיואשים הם לצערי גם רבים ביהדות התפוצות. קשרים רבים בין העיר ירושלים וגורמים מובילים ביהדות התפוצות ניתקו בתקופת כהונתם של ראשי ערים קודמים. בשנתיים האחרונות אני פועלת רבות כדי לחזק את הקשרים האלו. קשרים אלו גורמים למחויבות לעיר ירושלים, ולשיתופי הפעולה שיכולים להצמיח את העיר. במובן הרחב יותר, יש לנו אינטרס אמיתי שכל יהודי בעולם ירגיש בנח בירושלים. זה חלק מהזהות הפלורליסטית של היער. ובמובן הזה יהדות התפוצות בעם יכולים להיות שותפים שלנו בעיצוב פני העיר ירושלים. לפיכך אני עובדת בלי סוף עם משלחות שמגיעות לארץ, יוצרת שותפויות ועובדת עם תורמים. אני מאמינה שזוהי דרך חשובה ומשמעותית לשיפור העיר ירושלים, ואני מאמינה שתוצאות העבודה הקשה יתחילו להשפיע בעתיד הקרוב.