27.2.2013

אתם מוזמנים אל האתר החדש של סיעת ירושלמים

מחממים מנועים לקראת הבחירות המקומיות 2013

חברים וחברות יקרים,

אנחנו שמחים לעדכן אתכם שבשבוע שעבר קיימנו מפגש ראשון של פעילי ירושלמים לקראת קמפיין הבחירות המקומיות שיתקיימו ב-22 באוק' 2013. למפגש הגיעו כ-100 פעילים עמם עבדנו במעגלים שונים בשנים האחרונות: פעילי שכונות, פעילי חינוך, פעילים נגד הדרת נשים, למען משפחות צעירות ועוד.


מטרת המפגש הייתה להתחיל בעיצוב וכתיבת החזון והמצע של 'ירושלמים' בחמישה תחומי יסוד בהם עסקנו עד כה: חינוך, בין פלורליזם להתחרדות, יוקר המחייה למשפחות, איכות שלטונית ותכנון שכונות וקהילה. הפעילים התחלקו לחמש קבוצות בנושאים אלו ודנו בקווי היסוד והמדיניות המומלצת עבור עיריית ירושלים.

בהזדמנות זו אנחנו רוצים לפתוח את המעגלים, להרחיב את השורות ולהזמין אתכם להצטרף למעגלי הדיון הקיימים ולמעגלים חדשים. להלן שמות קבוצות הדיון והמנחים. אם ברצונכם להשתתתף אנא כתבו למנחים מייל ישיר:
חינוך (מנחות: יפעת זילברמן ורני חזון וייס) - על חיזוק החינוך הציבורי בירושלים, שיוויון הזדמנויות, חינוך פלורליסטי, שילוב הורים בקבלת ההחלטות ועוד. קבוצה זו מגבשת את החזון שלנו לחינוך בעיר, דגשים מטרות להפיכת ירושלים לעיר המובילה בארץ בחינוך. להצטרפות: yifat.zilbe@gmail.com 
בין התחרדות לפלורליזם (מנחים: ענבר בלוזר שלם והרב אהרון ליבוביץ') - אנחנו רוצים לקדם פלורליזם, למנוע הדרת נשים והקצנה דתית ולאפשר חופש בחירה בתרבות ופנאי גם בשבתות. מנגד עלינו לקבוע כללי התנהגות במרחב הציבורי שלא יפגעו או ידירו גם אוכלוסיות דתיות וחרדיות. בקבוצה נגבש קווים אדומים וגם כללים לשיתוף פעולה.  להצטרפות: inbar.bluzer@gmail.com 
תכנון שכונה וקהילה (מנחים: נעמה כ"ץ ויהודה גרינפלד) - העיר שלנו מחולקת לשכונות ולקהילות, אך התכנון העירוני לא בהכרח תואם את הצרכים המקומיים של התושבים, כאשר הוא מופנה בעיקר למרכז העיר. מה אנחנו יכולים לעשות ב'ירושלמים' כדי שהשכונות בעיר יהפכו לקהילות חיות ותוססות? איך נוכל לפעול מתוך העירייה לשדרוג השכונות והתכנון סביבן?
להצטרפות: yuda2001@gmail.com 

איכות שלטונית ובירוקרטיה (מנחים: עמרי שינפלד והרב אדם פרנק) - סיסמת העירייה "זוהי זכות לתת שרות", אינה בהכרח מורגשת אצל תושבים שפונים בנושאי ארנונה, קבלת היתרים, ולמוקד 106 לפתרון בעיות. מה צריך לעשות מתוך העירייה כדי שתשרת כראוי את התושבים? כיצד ניתן לשפר את רמת הניהול של הדרג הבכיר בעירייה?
להצטרפות: omri@yerushalmim.org 
יוקר המחייה (מנחות: רייצ'ל ברנר שלם ורחל עזריה) - יוקר המחייה הוא מושג שעלה לאחרונה במחאה החברתית ובבחירות הארציות. פרט לנושאי מאקרו מורכבים כמו דיור ותעסוקה, יש לנו יכולת להוריד עלויות אחרות כגון חינוך, תחבורה ופנאי. כיצד 'ירושלמים' תפעל להורדת יוקר המחיה בקדנציה הקרובה? על מה עלינו להתמקד?
להצטרפות: rachel.berner@gmail.com 
קידום עסקים (מנחה: דנה הוכשטיין- מאן) - בירושלים אלפי עסקים קטנים ובינוניים, שפועלים כאן למרות קשיים בירוקרטיים וכלכליים. כיצד העירייה יכולה להקל ולשפר את רווחיות העסקים וכדאיות ההשקעה בירושלים? כיצד ניתן לרשת ולחזק את קהילת בעלי העסקים בעיר? כיצד נוכל למשוך אל העיר עסקים חדשים שיספקו פרנסה לתושבים?
להצטרפות: dannamann@gmail.com 
זה הזמן להצטרף ולהשפיע על הדרך והחזון!
שתהיה לכולנו שנת בחירות מדהימה ורצופת השגים.
ירושלמים בראשות רחל עזריה


13.2.2013

אתם מוזמנים אל האתר החדש של סיעת ירושלמים

לכבוד יום המשפחה: נדרש כפר שלם כדי לגדל ילד



אומרים שנדרש כפר שלם כדי לגדל ילד. 

על מנת שילדים יגדלו בריאים פיזית ורגשית וכדי שיזכו לחיים טובים יותר, כולם כחברה צריכים להתגייס: צריך רפואה מצוינת, מערכת חינוך מצוינת, גינות מגוונות ונפלאות, אויר נקי, מעברי חציה, תחבורה ציבורית, ועוד ועוד. לבד זה פשוט לא עובד. זו מוסכמה ידועה, שלצערי נשכחה בעשורים האחרונים במדינת ישראל. 

השבוע, ציינו יום המשפחה במדינת ישראל, הוא יום פטירתה של הנרייטה סאלד- האישה שמלבד הקמת ארגון הדסה, גם ניהלה את עליית הנוער ודאגה לאלפי ילדים במהלך השואה ולאחריה, ייסדה את שירותי הסעד והרווחה ברשויות המקומיות והיתה לאחת הדמויות המרכזיות שהגדירו את התפיסה לפיה לחברה הישראלית ולמוסדותיה יש אחריות לילדים שלנו.

בשנים האחרונות, אנחנו, ההורים לילדים קטנים דואגים להזכיר לרשויות שוב ושוב שאי אפשר להטיל את כל האחריות רק על המשפחה, אלא יש אחריות גם לרשויות: לאפשר לנו ההורים לגדל את ילדינו בתנאים הטובים ביותר, או לפחות בתנאים ראויים. 

לפני 4 שנים כשנבחרתי כנציגת סיעת "ירושלמים" כחברת מועצה, הרגשתי שאני מייצגת את המשפחות הצעירות. הייתי אמא לשתי בנות, וחוויתי על משפחתי את היתרונות והחסרונות בגידול ילדים בעיר שאני מאוד אוהבת. לכן, כשהגיעה העת למו"מ הקואליציוני, ביקשתי ליצור תיק- את תיק הגיל הרך, כדי שאוכל לפעול להקל על הורים וילדים.  ההפתעה בצד השני היתה גדולה. גיל הרך? זה לא מעניין! דווקא נוער\ סטודנטים\ גמלאים- אלו קבוצות הלחץ המוכרות. אבל הגיל הרך, או הורים לילדים בגיל הרך- זאת היתה אז אוכלוסייה שקופה. 

ברור שכך התייחסו אלינו- זה כמובן לא פרקטי שפעוטות יבהירו לרשויות מהם הצרכים שלהם. וההורים? אנחנו כל כך עייפים, בניסיון לטפל בילדים, לעבוד, לשלם מיסים, לעשות מילואים, לתחזק את הבית, ואולי גם להיות בוועד ההורים של בית הספר - שאין לנו זמן ליותר מזה - וכך נשכחנו.

אבל בחמש השנים האחרונות בירושלים, ובשנתיים האחרונות ברחבי הארץ, למדנו לקחת אחריות ומצאנו את הזמן גם לדרוש את הצרכים מהרשויות.
צעדנו במחאת העגלות והרגשנו את הכח שלנו מתעצם, השגנו הישגים משמעותיים בזכות המחאה ההיא ועוד אחרות ואנחנו ממשיכים לפעול לטובת המשפחות בישראל ולטובת הילדים.
עכשיו זה כבר ברור לכולם. ההורים לילדי הגיל הרך הוא ציבור שחשוב וצריך להתייחס אליו.

יום המשפחה הוא הזדמנות מצוינת להיזכר בכך ועלינו להגדיר מחדש את היום הזה על פי מה שקורה בחברה שלנו בשנים האחרונות. אני לא יודעת אם על כך חשבה שהנרייטה סאלד כשהיא דיברה על האחריות שיש לחברה הישראלית כלפי ילדיה, אבל אני בטוחה שאם היא היתה חיה היום, היא היתה מצטרפת למאבקים שלנו.

יום משפחה שמח.