החינוך בתנופה, דת ומדינה בירושלים, הפגנה בבית כנסת "החורבה" - עדכון חודש מאי 2010

שלום לכולם ויום ירושלים שמח,
עם חידוש הפורמט לשליחת המיילים, אני עוברת לעדכון תדיר יותר, כיוון שכל פעם שכתבתי מייל בפעם האחרונה, הייתי עסוקה בלהחליט מה לא ייכנס למייל... והרי העדכונים, והפעם - במסגרת הבלוג החדש שלי!

דת ומדינה בירושלים-


קמפיין הרב הראשי חוזר. תקציר הפרקים הקודמים – לאחר שפעלנו לגילוי אי סדרים ופערים בין מספר המתפללים המוצהר בבתי הכנסת החרדים לבין מה שהיה בפועל, ולאחר שהוכחנו כי הליך בחירת נציגי בתי הכנסת לגוף הבוחר את הרב הראשי היה מוטה לטובת החרדים ולרעת החילונים והדתיים בירושלים, היועץ המשפטי של משרד הדתות דרש משר הדתות לבטל את ניסיון המחטף ולקיים הליך מוסדר וחוקי שוב מההתחלה. כעת המשרד הודיע כי ההליך הקודם יבוטל והתהליך יתחיל מהתחלה. לפיכך, בתי הכנסת הציוניים בירושלים, היכונו – בקרוב נתחיל את ההליך מהתחלה. זה הסיפור בסופו של דבר- להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק ולוודא שתופסים את המחטפים בזמן. כך גם היה בעניין בתי העלמין. בירושלים בית העלמין מנוהל על ידי חברה קדישא, ולמרות פסיקת בג"צ, אין בית עלמין אזרחי. המשמעות היא שאדם שעלה ארצה מכוח חוק השבות, אך אימו אינו יהודייה והוא נהרג כחייל צה"ל, אין לו בית עלמין מכובד להיקבר בו. לפיכך בג"צ קבע כי בירושלים צריך להיות מוקם בית עלמין אזרחי, אך הנהלת בתי העלמין מטרפדת את המהלך. באחת מישיבות המועצה האחרונות, גיליתי להפתעתי שהיה ניסיון לבצע מחטף על ידי מינוי חברי מועצה חרדים כחברי הנהלת בתי העלמין. טיכסתי עצה עם חברי המועצה דידי הרשקוביץ ויקיר שגב, פנינו לראש העיר ודרשנו גם נציגות חילונית בהנהלה, וכך היה.






קווי ההפרדה –


המאבק בקווי ההפרדה נמשך. כשלמרות פסיקת בג"צ אנחנו כל פעם מגלים את הניסיונות של אגד ומשרד התחבורה לעקוף את הפסיקה החד משמעית של בג"צ לפיה ההפרדה אסורה על פי חוקי היסוד. כך גילינו בשבועות האחרונים שני מקרים כאלה. האחד ניסיון של אגד להקים תחנה מרכזית מיוחדת של קווי הפרדה עבור הציבור החרדי בהר חוצבי. מקומם אותי לחשוב שההפרדה בחברה הישראלית הקצינה כל כך, שאפילו בתחנות האוטובוס החרדים לא יכולים לעמוד יחד איתנו. השני, כשחרדים פנו אלי להתלונן על ההפרדה בכל הקווים היוצאים מירושלים למירון, להילולת ל"ג בעומר. התקשרנו לאגד, גילינו לתדהמתנו שכך הדבר. אתם מוזמנים לקרוא על כך בטור שלי שפורסם בynet ועוסק בעניין.

החינוך לגיל הרך בתנופה –


לקראת השנה הבאה, התנופה בגני הילדים נמשכת. שיפצנו חצרות, הוספנו תוכניות חינוכיות מגוונות והשינוי מתחיל לתת את אותותיו. ישנו גידול ניכר במס' הילדים הנרשמים לגנים העירוניים וכולי תקווה שזה מעיד על כך שיותר משפחות צעירות חילוניות ודתיות נשארות בירושלים. כבר בשנה הקרובה ייפתחו כיתות חדשות בשכונות בקעה, הר חומה, עיר גנים, גבעת מרדכי, וגילה. כחלק מהתנופה הקדמנו את שיפוץ הגנים שנעשה לרוב בקיץ, כבר לפסח האחרון, כדי לאפשר לילדים ליהנות משיפוץ החצר כבר השנה. אתם מוזמנים להביט בתמונות המציגות את השיפוץ שהתקיים בגנים בפסח האחרון. . .

הולילנד-


כל הסיפור של הולילנד הזכיר לכולנו מדוע צריך להיזהר מהרפורמה של חוקי התכנון והבנייה, ולכך קראתי בהפגנה שהתקיימה ביוזמת ארגונים רבים בשבוע שעבר בכיכר ציון. אתם מוזמנים לקרוא על כך.

אירועים קרובים -

הפגנה מול בית כנסת "החורבה" : השבוע עם ישראל יחגוג את יום ירושלים. המונים יגיעו, כמנהג המקובל אל העיר העתיקה והכותל המערבי . אולם החגיגות מסתירות את העובדה שכבר היום הרובע היהודי הופך למרחב חרדי, מדיר נשים ואנטי-ציוני.
יש לנו רובע יהודי אחד והרובע היהודי הזה צריך להיות שייך לכל עם ישראל. בשנים האחרונות קבוצה אחת שמהווה אחוזים בודדים בעם ישראל משתלטת על הרובע היהודי ומנסה להפוך אותו למקום בלעדי שלהם.
בית הכנסת "החורבה" שנפתח מחדש לפני כחודש, בהשקעה ממשלתית ובהשקעת העם היהודי של עשרות מליוני שקלים, הפך בפועל ל"כולל" חרדי, המדיר ממנו נשים, וממדר את כל שאר עם ישראל הבא לבקר בבית כנסת החורבה וברובע היהודי.
תנועת "ירושלמים" תקיים הפגנה ברובע היהודי, ב-12 למאי בשעה 16:00 אחר הצהריים, במטרה ליידע את ציבורהמבקרים על התופעות המתרחשות. מצפה לראותכם...


"תושבים שותפים בירושלים - הכיצד?" - כנס בנושא דמוקרטיה השתתפותית שיתקיים בשישי הקרוב, ה-14/5, במרכז תרבות העמים שברחוב עמק רפאים. אני משתתפת בפאנל יחד עם סגנית רה"ע נעמי צור, מנהל מינהל חברה תרבות ופנאי יוסי שרעבי, מנכ"ל החברה הארצית למתנס"ים איתן מזרחי, ויו"ר מועצת גינות העיר ד"ר אילן אזרחי.
האירוע יחל בשעה 8:30, כולכם מוזמנים!

בברכת יום ירושלים שמח,
אתם תמיד מוזמנים לפנות אלי בכל עניין,
שלכם,

רחל.

לא לקווי מהדרין

קווי ההפרדה משפילים נשים, פוגעים בזכויות יסוד שלהן והם אינם חוקיים במדינת ישראל. כך קבע בג"ץ, ואין דרך אחרת להסתכל על זה.

התחלתי לעסוק בנושא ההפרדה בקווים לאחר שנפגעתי מאגד על רקע אפליה נגד נשים: בתקופת הבחירות המוניציפאליות ביקשתי כמו כל מועמד למועצת העיר לפרסם את תמונתי על אוטובוס. כשפניתי לאגד, הם הפנו אותי לחברה המפיקה ושם סיכמו איתי על מחיר ודרשו שהקמפיין לא יכלול תמונת אשה. הסברתי שאני מועמדת למועצת העיר, אשה דתית, אם לשתיים וכל תמונותיי צנועות. אך התשובה היתה: "זה לא משנה, בחורה זו בחורה. אשה באשר היא, בת 70 או בת שלוש לא תופיע על שום אוטובוס בירושלים, לא בשכונות חרדיות ולא בשכונות חילוניות".

החלטה זו פוגעת בזכותן של נשים להיבחר למועצת העיר, זכות יסוד בחברה הדמוקרטית. התברר כי קבוצה קטנה יכולה לכפות על כולנו את תפיסת עולמה המנוגדת לתפיסת עולמנו. בעזרת בג"ץ הופיעו תמונותיהם של חברי הרשימה, גברים ונשים, על גבי האוטובוסים בעיר.

סיפור זה הציף את הקשר המיוחד בין "אגד" לבין עסקני הציבור החרדי, שכופים על כולנו את תפיסת עולמם. קווי ההפרדה שתמיד נראו לי תמימים, "כמה חרדים שנוסעים בקו שבו נשים יושבות מאחור והכל בסדר", אינם כאלו; כ-2,500 נסיעות ביום מתבצעות בקווים נפרדים במגוון ערים: ערד, חיפה, פתח תקווה, אשדוד. הם רק הולכים ומתרבים.

בקווים אלו, נשים המסרבות להישמע לתכתיבי ההפרדה חוות אלימות מילולית ופיזית. הם פוגעים בציבור ממעמד סוציו אקונומי נמוך, שכן העלייה בתדירותם מובילה לירידה בכמות הקווים הרגילים. יתרה מכך, הם משמשים ציבור לא חרדי גדול; בירושלים לדוגמה מרבית הקווים המגיעים למרכז ההיי-טק העירוני הם קווים נפרדים.

מעבר לכך, אין בסיס הלכתי להפרדה. הרב משה פיינשטיין, גדול הפוסקים החרדים של המאה הקודמת, נשאל בעניין ופסק כי גבר שלא מסוגל לעמוד ליד אשה באוטובוס, צריך ללכת הביתה, לא לדרוש מנשים התנהגות אחרת.

חמושה בתובנות אלו יצאתי למאבק, סבורה שבכך מסתכם העניין, שמדובר במאבק של הציבור הלא חרדי על המרחב הציבורי, על הזכות של כולנו לתחבורה ציבורית טובה. אז גם החלו שיחות הטלפון של נשים וגברים חרדים שביקשו לתמוך במאבק. מתברר שנשים חרדיות רבות סובלות מההפרדה, וכששאלתי אותן למה הן לא מניפות את נס המרד ולא מוחות בקול, הן אמרו שאינן יכולות, שינדו את ילדיהם, שהם לא יתקבלו לבתי הספר האיכותיים, שהחברה תתנתק מהם מחשש להשפעה מזיקה על הילדים.

אחת מהן, אשה חסידית ואם לילדים קטנים, אמרה שלפעמים היא חושבת שטוב שהקדוש ברוך הוא ברא גם חילונים כי הם יכולים לעזור לחרדים במקומות בהם הם לא יכולים לעזור לעצמם.

בסופו של דבר, פגיעה בזכויות אדם לעולם אינה יכולה להיות מוצדקת באמירה ש"כך הם נוהגים", ושניתן להם לנהל לבד את ענייניהם. גם החרדים הם בני אדם, גם הם רוצים לחיות חיים נורמאליים. נשים חרדיות לא מעוניינות לשבת בחלק




האחורי של האוטובוס. ילדים חרדים לא מעוניינים להיות מופרדים מהוריהם בנסיעה, ונשים קשישות חרדיות לא מעוניינות לעלות מהדלת האחורית שמסוכנת מאוד בשל חוסר תשומת לב של הנהג.

אין שום הצדקה בעולם להושיב אף אשה בירכתי האוטובוס. זו פגיעה בציבור החילוני, המסורתי והדתי, וכן, זה פוגע גם ברבים בציבור החרדי. לפיכך ממשלת ישראל אחראית לדאוג לכך שלא יתקיימו קווים כאלו, שלא יפלו נשים בתחבורה הציבורית, שמיעוט קיצוני חרדי לא יכפה את תפיסת עולמו על המרחב הציבורי.

כבר לא מדובר על "מה שקורה אצלם בבית או אצלם בצלחת". מדובר במה שמתרחש ברחוב ובאוטובוסים של כלל החברה הישראלית.