בשורה לחרדים: ממשלה ללא מפלגות חרדיות

השבוע הושבעה ממשלת ישראל. בממשלה החדשה לא יהיו חברים נציגי המפלגות החרדיות. זהו אמנם דבר לא שכיח, אבל מהניסיון שלנו בירושלים יתכן מאוד שזו תהיה דווקא בשורה גדולה וטובה - לחרדים עצמם. מפתיע? לאו דווקא.

בירושלים מתקיימים בשכונות השונות מאבקים תמידיים על אופי השכונה. כלומר, האם השכונה חרדית או פלורליסטית.
 

כך היה בשכונת רמות.  מתחילת הקדנציה שלי כחברת מועצת העיר, דרשו חברי מועצה חרדים מראש עיריית ירושלים להכריז על רמות כשכונה חרדית. להצהרה כזאת היו יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת. כמובן שהציבור החילוני, המסורתי והדתי ברמות התנגד להכרזה כזאת, ויחד יצאנו למאבק. כמה הופתענו כשחרדים הצטרפו אלינו. כששאלנו אותם למה, הם ענו בפשטות: עזבנו את השכונות החרדיות כדי לא לגור בגטו החרדי. לא רוצים שתביאו את הגטו החרדי אלינו לשכונה ברמות. אנחנו רוצים לחיות בשכונות מעורבות: חילונים דתיים חרדים.
 

ככה הם רוצים.

זה חזר על עצמו לא רק במאבקים על אופי השכונות אלא גם בנושא הדרת נשים. בתחילת המאבק נגד התופעה המכוערת הזו, נשאלתי כל הזמן מדוע אני "מתערבת" לחרדים, למה לא לתת להם לחיות לפי בחירתם. אבל נדהמתי לגלות שבזמן שנציגי הציבור שלהם, חברי המועצה החרדים, היו כולם בעד הדרת נשים ותירצו בשם הנשים שכך נח להן- לשבת מאחורה באוטובוס, לצעוד ברחובות נפרדים ושזה לא משפיל ולא מפריע להן - הרי שהשטח דיבר אחרת.
 

קיבלתי פניות רבות מנשים חרדיות שרצו לחזק את ידי, מגברים חרדים שהודו לי על המאבק והשיא היה כשאישה חרדית התקשרה ואמרה לי שלפעמים היא חושבת ש"הקב"ה ברא נשים שאינן חרדיות כדי להציל את הנשים החרדיות מהרבנים והעסקנים של החברה החרדית".

הממשלה הזאת יכולה להיות הממשלה שתציל את הנשים והגברים החרדים מהרבנים, ויותר חשוב, מהעסקנים שלהם. חשבו על זה. הרי החברה החרדית איננה חברה דמוקרטית. הציבור אינו יכול לומר את דברו. הכל מנוהל על ידי עסקנים שממונים על ידי קליקה קטנה וסגורה.

אנחנו בירושלים חיים קרוב לציבור החרדי, מכירים היטב את הנעשה בתוך החברה הזו. מתברר לנו שוב שוב, מאבק לאחר מאבק, שחברי הכנסת, חברי המועצה והעסקנים החרדים בעצם כבר לא מייצגים את הציבור החרדי.

אבל עזבו את הסיפורים הירושלמים. הנה הסקר הגדול שביצע האתר החרדי כיכר השבת, לפיו כמחצית מהציבור החרדי תומכים בגיוס חרדים שאינם לומדים. לפי אותו סקר, שליש מהציבור החרדי מרגיש שהמפלגות החרדיות לא מייצגות אותו ולא רוצה להצביע להן. רבע מהנסקרים טענו שהיו רוצים שיציאה לעבודה תעמוד בראש סדר העדיפויות של המפלגות החרדיות.   

עם כינון הממשלה החדשה, כשהמפלגות החרדיות רחוקות ממוקדי קבלת ההחלטות - יש כאן הזדמנות אמיתית. זה הזמן שממשלת ישראל תדבר ישירות עם החרדים מעל הראש של ההנהגה שלהם. רק כך ניתן יהיה ליצור את העתיד של החברה החרדית.

תתפלאו, אנשים ונשים חרדים רוצים חיים נורמאלים וטובים כמו כולנו. לקחת חלק בנטל הלאומי, לעבוד, להתפרנס, לגדל ילדים. עכשיו, יותר מתמיד, קיימת ההזדמנות לתת לזה לקרות.

עדכון לגבי הצהרונים בירושלים ובקשה לסיוע באיגוד העובדות

שלום חברים וחברות,

לפני כחודש הושקה הרפורמה בצהרונים בירושלים. כולנו נאבקנו קשה מאוד בכדי לקדם את סבסוד הצהרונים בדרך הטובה ביותר לילדים שלנו, וללא פגיעה בתנאי השכר של העובדות. הצלחנו לאחר מאמץ לא מבוטל לצמצם את הפגיעה בשכר באופן ניכר. אולם מכיוון שעדיין הסוגיה הבעייתית ביותר, המעבר לשכר שעתי לא נפתרה, הרפורמה הביאה למשבר אמיתי וקשה ביותר בשטח, שוודאי רובכם חשים בו. מעדויות שעולות מהשטח עולה תמונה קשה של כאוס, ושל מחסור בכתובת ברורה וביד מכוונת.

ריכוז בעיות שעלו מהשטח - 

תחלופה גבוהה של עובדות בצהרונים - התחלופה גורמת לפגיעה קשה באיכות הטיפול בילדינו. תנאי השכר ובעיקר מבנה השכר השעתי גורמים לקושי משמעותי בגיוס כוח אדם איכותי במקום העובדות שעזבו. בחלק מן הצהרונים מדווח על  10 סייעות שונות שהתחלפו בחודש האחרון.

אוכל - ביקורת קשה על חברות הקייטרינג, טענות של הורים וילדים על איכות ירודה.

ציוד - יש מחסור בציוד ברבים מהצהרונים. העירייה התחייבה להעביר תוספת של 150 ₪ לחודש לציוד לצהרון, אבל יש חשש שלא כל התשלום מגיע באמת לסעיף זה ואולי משתמשים בתקציב לדברים אחרים

אי עמידה בהסכמים של העירייה מול העובדות – ההסכם שסיים את המשבר הקודם קבע שכר גבוה יותר לעובדות ותיקות , אולם מנהלים מסוימים לא מקיימים סעיף זה, ונאמר לעובדות הותיקות שיקבלו שכר כמו עובדות חדשות. כמו כן הבטיחו שעובדות הצהרונים יעבדו גם בקייטנות בפסח - בפועל במנהלים רבים מנסים לבטל את הקייטנות, בחלק מהגנים צוות הבוקר לא מוכן לפרסם את הקייטנה והודיע להורים שהוא פותח קייטנה פרטית מתחרה. 

מחסור חמור בפיקוח - מספר רכזות הצהרונים מועט מדי, הן לא זמינות ולא מצליחות להשתלט על הבעיות הרבות שעולות מן השטח. כתוצאה מכך, במקרים מסוימים ישנה רק גננת, כי הרכזת לא התפנתה בשביל לאתר סייעת. בנוסף, אין לעובדות כתובת זמינה לפתרון סעיות או מענה מקצועי. 

אז מה אפשר לעשות? הורים מסייעים לאיגוד עובדות הצהרונים

כרגע המאמץ הגדול מופנה לקידום ההתארגנות של עובדות הצהרונים במסגרת 'כוח לעובדים'. בכדי להגיע למעמד של ארגון עובדים יציג, שיאפשר לעובדות לפתוח בצעדי מחאה חוקיים, יש צורך לצרף עוד מספר מועט של  עובדות. רק איגוד יציג יאפשר את הלחץ המספק על הרשויות, שיחזיר את תנאי ההעסקה הקודמים. רק בתנאי ההעסקה הקודמים, נוכל לקיים צהרונים איכותיים עם גננות וסייעות מחויבות שיספקו את החינוך הטוב ביותר לילדינו.

בכדי לסיים מאמץ זה עד חופש פסח, העובדות זקוקות לעזרתכם. אנחנו צריכים להגיע לכמה שיותר עובדות בשטח ולהציע להן להתאגד. אנא בדקו אם עובדות הצהרונים של ילדכם מאוגדות. אם הן לא, אנא העבירו אלינו את מספר הטלפון שלהם ואנחנו נבקש מנציגי כוח לעובדים ליצור עמן קשר.

אנחנו נמשיך לפעול בכל דרך בכדי לשפר את המצב הקיים ולהחזיר את איכות החינוך הטובה ביותר בצהרונים.

לשאלות נוספות ועדכונים מן השטח, הנכם מוזמנים לפנות אלינו.

בברכה,

 סיעת 'ירושלמים' בראשות רחל עזריה

מחשבות של פמניסטית דתיה ביום האשה

כשהייתי בת 18, בוגרת טרייה של בני עקיבא והחינוך הממלכתי דתי, אליס מילר ניצחה במאבקה בבג"ץ ופרצה דרך לנשים להיות טייסות בחיל האוויר הישראלי. הדור שלי ואני צמחנו מתוך מאבקים כמו זה של אליס מילר. אני מוקירה תודה לפורצות הדרך, הנשים הפמניסטיות שנאבקו כדי שלכולנו תהיינה חירויות גדולות יותר וחיים טובים יותר. 

באופן אישי, אני מוקירה תודה גם לקב"ה על שזיכה אותי להיוולד לאחר המהפכה הפמיניסטית. אני מודעת לעובדה שבעבר לנשים לא היו החירויות שיש לנו היום - האפשרות ללמוד, לעבוד ולקבל שכר, לעזוב בעל מכה, לייצג ציבור, לבחור ולהיבחר. ובכל זאת, בתור דתייה, הקונפליקט הפמיניסטי שלנו כפול ומכופל. 

לפני כעשור, חברה טובה, דתייה, בהיותה סטודנטית לרפואה, התלוותה לניתוח ברית מילה לילד. הרופא והיא ארגנו את הפציינט. הכל היה מוכן, הילד בן ה-10 כבר היה מורדם, ורגע לפני שהיה צריך לחתוך - צלצל הסלולרי של הרופא והוא יצא לענות. בעודו עונה הוא סימן לה לחתוך. היא לא חשבה פעמיים וחתכה.   

אחרי שיצאה מחדר הניתוח, נפל לה האסימון שהיא בעצם עשתה ברית מילה. רגע, האם בכלל מותר לה כאישה לעשות ברית מילה? האם הברית תקינה? האם הילד יצא ידי חובה? עוד ועוד שאלות טרדו את מנוחתה. היא פנתה לרב ושאלה אם מותר לאישה לעשות ברית מילה. בסופו של דבר תשובת הרב הייתה שאמנם עקרונית נשים לא אמורות לבצע ברית מילה, אך אם כך היה, הילד יצא ידי חובה בדיעבד. מזל. 

אותה חברה התמחתה בהמשך הדרך בנוירו-כירורגיה, והפכה למנתחת מוח. כי לשמחתנו, אישה במדינת ישראל יכולה להיות מנתחת מוח או מנתחת לב, להשתיל איברים ולהציל חיים. אבל את הניתוח הפשוט ביותר בעולם, ברית מילה, אישה דתייה עדיין לא יכולה לקיים. 

וכאן בדיוק נמצאת המורכבות עבורנו, הנשים הדתיות. בשנים האחרונות גדל הפער בין האפשרויות שיש לנו כנשים בעולם הכללי ובחברה בישראל ובין האפשרויות שיש לנו כנשים דתיות בתוך החברה הדתית, בבית שלנו ובקהילה שלנו. 

אישה בישראל יכולה להיות נשיאת בית המשפט העליון, אבל לא להיות דיינת פשוטה בבית הדין הרבני. אישה יכולה להיות שליחת ציבור ולייצג בכנסת מאות אלפי אנשים שהצביעו עבורה, אך היא לא תוכל להיות שליחת ציבור במניין בבית כנסת. הפער הזה הולך ומקשה עלינו, כחברה דתית. 

הדור שלי מצליח להכיל את המורכבות, כי אנחנו דור שצמח מתוך המאבקים, ועוד לא היה לנו ברור שנשים יכולות לעשות הכל. אך אין לי ספק שבדור הבא המתח הזה לא יהיה נסבל. אני חושבת על הבנות שלי: הן רואות בטלוויזיה נשים במפלגות ובבתי המשפט, ואת עדה יונת כלת פרס נובל ואת רבקה כרמי נשיאת אוניברסיטת בן גוריון. אם אני חגגתי כשפתחו את קורס הטיס לנשים, הרי שהיום בנותיי גדלות בידיעה שיש נווטת קרב דתייה. להן יהיה קשה יותר לקבל את המציאות הדתית. 

כיצד נסביר לבנות שלנו את הפער בין החיים בחוץ ובין חייהן במקום הקרוב ביותר - במסורת, בבית הכנסת, בקהילה? אלה השאלות שעולות אצלנו, הפמיניסיטיות הדתיות, ביום האישה. השאלות האלה צריכות להטריד ולהעסיק את החברה הדתית ואת הרבנים. זה אתגר שאפשר וצריך להתמודד איתו, ואין ספק שזה יקרה במוקדם או במאוחר. ועדיף מוקדם.

מחממים מנועים לקראת הבחירות המקומיות 2013

חברים וחברות יקרים,

אנחנו שמחים לעדכן אתכם שבשבוע שעבר קיימנו מפגש ראשון של פעילי ירושלמים לקראת קמפיין הבחירות המקומיות שיתקיימו ב-22 באוק' 2013. למפגש הגיעו כ-100 פעילים עמם עבדנו במעגלים שונים בשנים האחרונות: פעילי שכונות, פעילי חינוך, פעילים נגד הדרת נשים, למען משפחות צעירות ועוד.

מוזמנים לצפות בתמונות מהאירוע באלבום שהועלה לפייסבוק

מטרת המפגש הייתה להתחיל בעיצוב וכתיבת החזון והמצע של 'ירושלמים' בחמישה תחומי יסוד בהם עסקנו עד כה: חינוך, בין פלורליזם להתחרדות, יוקר המחייה למשפחות, איכות שלטונית ותכנון שכונות וקהילה. הפעילים התחלקו לחמש קבוצות בנושאים אלו ודנו בקווי היסוד והמדיניות המומלצת עבור עיריית ירושלים.

בהזדמנות זו אנחנו רוצים לפתוח את המעגלים, להרחיב את השורות ולהזמין אתכם להצטרף למעגלי הדיון הקיימים ולמעגלים חדשים. להלן שמות קבוצות הדיון והמנחים. אם ברצונכם להשתתתף אנא כתבו למנחים מייל ישיר:

חינוך (מנחות: יפעת זילברמן ורני חזון וייס) - על חיזוק החינוך הציבורי בירושלים, שיוויון הזדמנויות, חינוך פלורליסטי, שילוב הורים בקבלת ההחלטות ועוד. קבוצה זו מגבשת את החזון שלנו לחינוך בעיר, דגשים מטרות להפיכת ירושלים לעיר המובילה בארץ בחינוך. להצטרפות: yifat.zilbe@gmail.com 

בין התחרדות לפלורליזם (מנחים: ענבר בלוזר שלם והרב אהרון ליבוביץ') - אנחנו רוצים לקדם פלורליזם, למנוע הדרת נשים והקצנה דתית ולאפשר חופש בחירה בתרבות ופנאי גם בשבתות. מנגד עלינו לקבוע כללי התנהגות במרחב הציבורי שלא יפגעו או ידירו גם אוכלוסיות דתיות וחרדיות. בקבוצה נגבש קווים אדומים וגם כללים לשיתוף פעולה.  להצטרפות: inbar.bluzer@gmail.com 

תכנון שכונה וקהילה (מנחים: נעמה כ"ץ ויהודה גרינפלד) - העיר שלנו מחולקת לשכונות ולקהילות, אך התכנון העירוני לא בהכרח תואם את הצרכים המקומיים של התושבים, כאשר הוא מופנה בעיקר למרכז העיר. מה אנחנו יכולים לעשות ב'ירושלמים' כדי שהשכונות בעיר יהפכו לקהילות חיות ותוססות? איך נוכל לפעול מתוך העירייה לשדרוג השכונות והתכנון סביבן?

להצטרפות: yuda2001@gmail.com 

איכות שלטונית ובירוקרטיה (מנחים: עמרי שינפלד והרב אדם פרנק) - סיסמת העירייה "זוהי זכות לתת שרות", אינה בהכרח מורגשת אצל תושבים שפונים בנושאי ארנונה, קבלת היתרים, ולמוקד 106 לפתרון בעיות. מה צריך לעשות מתוך העירייה כדי שתשרת כראוי את התושבים? כיצד ניתן לשפר את רמת הניהול של הדרג הבכיר בעירייה?

להצטרפות: omri@yerushalmim.org 

יוקר המחייה (מנחות: רייצ'ל ברנר שלם ורחל עזריה) - יוקר המחייה הוא מושג שעלה לאחרונה במחאה החברתית ובבחירות הארציות. פרט לנושאי מאקרו מורכבים כמו דיור ותעסוקה, יש לנו יכולת להוריד עלויות אחרות כגון חינוך, תחבורה ופנאי. כיצד 'ירושלמים' תפעל להורדת יוקר המחיה בקדנציה הקרובה? על מה עלינו להתמקד?

להצטרפות: rachel.berner@gmail.com 

קידום עסקים (מנחה: דנה הוכשטיין- מאן) - בירושלים אלפי עסקים קטנים ובינוניים, שפועלים כאן למרות קשיים בירוקרטיים וכלכליים. כיצד העירייה יכולה להקל ולשפר את רווחיות העסקים וכדאיות ההשקעה בירושלים? כיצד ניתן לרשת ולחזק את קהילת בעלי העסקים בעיר? כיצד נוכל למשוך אל העיר עסקים חדשים שיספקו פרנסה לתושבים?
להצטרפות: dannamann@gmail.com 

זה הזמן להצטרף ולהשפיע על הדרך והחזון!

שתהיה לכולנו שנת בחירות מדהימה ורצופת השגים.

ירושלמים בראשות רחל עזריה

לכבוד יום המשפחה: נדרש כפר שלם כדי לגדל ילד

אומרים שנדרש כפר שלם כדי לגדל ילד. 

על מנת שילדים יגדלו בריאים פיזית ורגשית וכדי שיזכו לחיים טובים יותר, כולם כחברה צריכים להתגייס: צריך רפואה מצוינת, מערכת חינוך מצוינת, גינות מגוונות ונפלאות, אויר נקי, מעברי חציה, תחבורה ציבורית, ועוד ועוד. לבד זה פשוט לא עובד. זו מוסכמה ידועה, שלצערי נשכחה בעשורים האחרונים במדינת ישראל. 

השבוע, ציינו יום המשפחה במדינת ישראל, הוא יום פטירתה של הנרייטה סאלד- האישה שמלבד הקמת ארגון הדסה, גם ניהלה את עליית הנוער ודאגה לאלפי ילדים במהלך השואה ולאחריה, ייסדה את שירותי הסעד והרווחה ברשויות המקומיות והיתה לאחת הדמויות המרכזיות שהגדירו את התפיסה לפיה לחברה הישראלית ולמוסדותיה יש אחריות לילדים שלנו.

בשנים האחרונות, אנחנו, ההורים לילדים קטנים דואגים להזכיר לרשויות שוב ושוב שאי אפשר להטיל את כל האחריות רק על המשפחה, אלא יש אחריות גם לרשויות: לאפשר לנו ההורים לגדל את ילדינו בתנאים הטובים ביותר, או לפחות בתנאים ראויים. 

לפני 4 שנים כשנבחרתי כנציגת סיעת "ירושלמים" כחברת מועצה, הרגשתי שאני מייצגת את המשפחות הצעירות. הייתי אמא לשתי בנות, וחוויתי על משפחתי את היתרונות והחסרונות בגידול ילדים בעיר שאני מאוד אוהבת. לכן, כשהגיעה העת למו"מ הקואליציוני, ביקשתי ליצור תיק- את תיק הגיל הרך, כדי שאוכל לפעול להקל על הורים וילדים.  ההפתעה בצד השני היתה גדולה. גיל הרך? זה לא מעניין! דווקא נוער\ סטודנטים\ גמלאים- אלו קבוצות הלחץ המוכרות. אבל הגיל הרך, או הורים לילדים בגיל הרך- זאת היתה אז אוכלוסייה שקופה. 

ברור שכך התייחסו אלינו- זה כמובן לא פרקטי שפעוטות יבהירו לרשויות מהם הצרכים שלהם. וההורים? אנחנו כל כך עייפים, בניסיון לטפל בילדים, לעבוד, לשלם מיסים, לעשות מילואים, לתחזק את הבית, ואולי גם להיות בוועד ההורים של בית הספר - שאין לנו זמן ליותר מזה - וכך נשכחנו.

אבל בחמש השנים האחרונות בירושלים, ובשנתיים האחרונות ברחבי הארץ, למדנו לקחת אחריות ומצאנו את הזמן גם לדרוש את הצרכים מהרשויות.

צעדנו במחאת העגלות והרגשנו את הכח שלנו מתעצם, השגנו הישגים משמעותיים בזכות המחאה ההיא ועוד אחרות ואנחנו ממשיכים לפעול לטובת המשפחות בישראל ולטובת הילדים.
עכשיו זה כבר ברור לכולם. ההורים לילדי הגיל הרך הוא ציבור שחשוב וצריך להתייחס אליו.

יום המשפחה הוא הזדמנות מצוינת להיזכר בכך ועלינו להגדיר מחדש את היום הזה על פי מה שקורה בחברה שלנו בשנים האחרונות. אני לא יודעת אם על כך חשבה שהנרייטה סאלד כשהיא דיברה על האחריות שיש לחברה הישראלית כלפי ילדיה, אבל אני בטוחה שאם היא היתה חיה היום, היא היתה מצטרפת למאבקים שלנו.

יום משפחה שמח.

האם הילדים שלנו מקבלים אוכל בריא בצהרון? יישנם סימני שאלה רבים לגבי איכות המזון בצהרונים בירושלים. במקרים רבים מדובר במזון מאיכות ירודה ולא מזינה. מזה מספר חודשים אנחנו עובדים, יחד עם קבוצת הורים פעילים, על נושא איכות ובריאות התזונה בארוחות הצהריים בצהרונים. עד כה, עסקנו בלימוד החומר, פגישות עם אנשי משרד החינוך וחברי כנסת ואיסוף מודלים מוצלחים מערים אחרות בארץ ובעולם. בימים אלה אנחנו עוברים לשלב הבא: הפצת הידע לכל ההורים בירושלים, במטרה לגייס אותם להירתם לשיפור האוכל של ילדינו. יש לנושא חשיבות גדולה מול העירייה דווקא עכשיו, כיוון שבקרוב צפויים הצהרונים בעיר לעבור לפיקוחה של העירייה, כחלק מאימוץ מסקנות טרכטנברג. השינוי הזה יגרום לכך שהעירייה תהיה המפקחת המרכזית על נושא המזון בצהרונים . מפגש פעילים בנושא התזונה יתקיים ב-9/12, בשעה 20:30, בפרזנטנס ברח' הלל 14. אתם מוזמנים לקחת חלק בקבוצה החשובה הזו. פרטים אצל עמרי: omri@bestfrog.com ניתן ללמוד עוד בכתבה שנעשתה בנושא בחדשות ערוץ 2

מהפכה במינהלים הקהילתיים  לפני שבועיים נערכו בחירות להנהלת המינהלים הקהילתיים בשכונות השונות: בית הכרם, נחלאות, הגבעה הצרפתית, תלפיות מזרח, קרית היובל ועוד. תוצאות הבחירות, שמתפרסמות בימים אלו, מראות על מגמה ברורה של כניסת נציגי משפחות צעירות וציבור פלורליסטי להנהלות החדשות. זוהי בהחלט בשורה משמחת! ראשית כי ירושלמים טובים ואיכפתיים הבינו שדרך הפוליטיקה המקומית הם יצליחו להשפיע על האופן בו תיראה השכונה שלהם, ושנית כי רוב המועמדים האלה הצליחו לנצח, וכך להחליף הנהלות ישנות שפעמים רבות העסקנות עניינה אותם יותר מטובת השכונה. התפיסה הזאת, לפיה הירושלמים צריכים להשפיע על איך תיראה העיר ולא העסקנים, היא מה שהנחתה אותנו בבחירות למועצת העיר ב-2008, ומשמח לראות שהמגמה ממשיכה גם בבחירות למינהלים הקהילתיים. אם מעורבות התושבים ונציגי המשפחות הצעירות שראינו בבחירות למינהלים היא אינדיקציה למה שצפוי בבחירות למועצת העיר ב-2013, אז אנחנו במצב טוב ויש סיבה להיות אופטימיים.

כשר, ללא תעודה  בחודש האחרון עלה לסדר היום הציבורי תעודות הכשרות בירושלים, נושא שאנחנו עובדים עליו כבר למעלה משנה. מדובר על מסעדות ובתי קפה שמעוניינים להיות כשרים, אך לא מוכנים לפעול תחת השגחת הרבנות הראשית בירושלים, בשל התנהלותה שאינה עוסקת בהלכות הכשרות ואינה פועלת לפי סדרי המינהל התקין. למי שפספס, תקציר האירועים: לפני חודש פשטה הרבנות על מסעדות ובתי קפה, הכשרים ללא תעודה, ואיימה עליהם בקנסות גבוהים אם לא יפסיקו להציג עצמם ככשרים. בעקבות הפשיטה החלה סערה ציבורית שהשתקפה בתקשורת המקומית, הארצית והבינלאומית והגיעה לשיאה באירוע תמיכה עם מאות משתתפים תחת השם "משגיח לא בא" במסעדת קרוסלה בתחילת נובמבר. לפני שבועיים המשיכו ברבנות את רדיפת המסעדות הכשרות האלה עם הטלת קנסות על סך 1000 - 2000 ₪ על "הונאה בכשרות". בעלי העסקים ביקשו להישפט ולא לשלם את הקנס. עו"ד אביעד הכהן ילווה את בעלי העסק בהליך המשפטי מטעם התנועה הירושלמית . אנחנו בירושלמים עובדים על הנושא כבר למעלה משנה יחד עם התנועה הירושלמית ועם ישיבת סולם יעקב, בראשות הרב אהרון ליבוביץ', שמוביל את מערך הכשרות החדש בצד ההלכתי. העבודה החלה לפני שנה בשילוב של פעילה שכתבה נייר מדיניות בנושא, חיה גלבוע, ובעלי מסעדות שפנו אלינו שהם רוצים להיות כשרים אך לא באמצעות הרבנות הראשית. ביחד גיבשנו מערך כשרות אחר, שבנוי על פיקוח ולימוד כשרות מרבנים בקהילה ועל אמון בין בעל העסק ללקוח. בימים אלה הוא יוצא לדרך. ניתן לקרוא על פרויקט הכשרות שסוקר בהרחבה בתקשורת: איומי הפקחים, מודל הכשרות הירושלמית, "משגיח לא בא" בגיא פינס, כתבה ביומן השבוע, ראיון עם המסעדנים, רבנות מול מסעדן בגל"צ, הרבנות מטילה קנסות, מסמך משפטי בנושא חוק הונאה כשרות

מתארגנים לבחירות למועצת עיריית ירושלים 2013  המדינה עוסקת בימים אלה בפריימריז ובהקמת מפלגות לבחירות הארציות, אבל בשקט בשקט ועם המון התלהבות וחדוות עשייה אנחנו נערכים לבחירות העירוניות שיערכו ב-22 באוקטובר 2013. המטרה שלנו היא ש"ירושלמים" תהיה אחת הסיעות הגדולות במועצת העיר, ותהווה שחקן פוליטי מרכזי ומשפיע בהנהלת העירייה החדשה שתקום. לצורך הקמפיין שכרנו משרד במתחם פרזנטנס ברחוב הלל. החודש מינינו מנהל קמפיין, מריק שטרן, מייסד ושותף בחברת "שטרן-סעידוב: ייעוץ תקשורתי וחשיבה אסטרטגית", בעל ניסיון רב בניהול קמפיינים ציבוריים, בעבר גם שימש כמנכ"ל קרן יורי שטרן, סמנכ"ל התנועה הירושלמית ורכז במכון שחרית. מריק עובד עם עמרי שינפלד, רכז תקשורת ושטח של הסיעה שאיתנו כבר מספר חודשים. עוד עובדת שהצטרפה החודש לצוות הסיעה היא תהילה להב, שתשמש כמנהלת אדמיניסטרטיבית של הסיעה.  אנחנו בעיצומו של בניית מערך פעילים, בנוסף לפעילים שכבר יש לנו היום. אנחנו מזמינים אותכם להיות חלק ממערך הפעילים של סיעת ירושלמים, ולהשפיע כיצד תיראה העיר שלנו: yerushalmim2013@gmail.com