‏הצגת רשומות עם תוויות מינהלים קהילתיים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מינהלים קהילתיים. הצג את כל הרשומות

5.10.2011

אתם מוזמנים אל האתר החדש של סיעת ירושלמים

עדכון חודשי: תומכים במסקנות טרכטנברג לגיל הרך, הדרת נשים בקמפיין הרכבת הקלה וחדשות מהמנהלים הקהילתיים

ירושלמים יקרים,

עברנו שנה סוערת מאתגרת ומרגשת, ועם תחילת השנה החדשה ישנה הזדמנות לכולנו להיזכר כמה התקדמנו וכמה הדרך עוד ארוכה. אבל לפני הכל, חשוב חשוב חשוב לחתום על העצומה ליישום ועדות טרכטנברג לגיל הרך. אנא, היכנסו וחתמו עכשיו! יש לנו עוד הרבה מה להשיג, אבל אסור שההישגים שהשגנו עד כה ירדו לטמיון.


התקדמנו כי בפעם הראשונה זה הרבה שנים, יצאנו לרחובות ודרשנו מהממשלה ומהרשויות לקחת אחריות לנו, כחברה. צעקנו ברחובות את מה שכולנו כבר יודעים היטב: שנהיה נורא קשה לחיות פה, שזה לא יכול להימשך יותר ושאין שום סיבה שזה יהיה כך.

עצם היציאה לרחובות הזכירה לכולנו איזו חברה נהדרת יש לנו, וכמה כוחות אצורים בחברה הישראלית - בנו, בכל אחד ואחת מאתנו.


צעדת העגלות ומחאת ההורים הראו עד כמה בירושלים אנחנו מקדימים את כל הארץ. בירושלים כולנו כבר הבנו מזמן שאנו, ההורים לילדים קטנים, מהווים בעצם אוכלוסייה שקופה, וזאת למרות שאנחנו האנשים המהווים את עמוד השדרה של העיר. אנחנו יולדים את דור העתיד, עובדים, משלמים ארנונה ומניעים את הכלכלה. אנחנו אלה שממלאים את בתי הספר, גני הילדים וגינות המשחקים. אנחנו האוכלוסייה שהשקעה בה היא ההשקעה בעתיד של כלל החברה.

במשך שלוש שנים, ביחד, הבהרנו לעירייה, החל מראש העיר, המנכ"ל, ראשי האגפים וכלה באחרון הפקידים, מהי ההשקעה הנדרשת בנו, המשפחות הצעירות. התחלנו לראות את פירות המאמץ - ופרצה המחאה בכל הארץ. כך הייתה לנו הזדמנות למחות באופן נרחב, ולהבהיר שנדרשת השקעה ממשלתית (ולא רק עירונית) בנו, המשפחות הצעירות, ושהשיטה הנוכחית אינה עובדת.


אבל מדובר כבר בהרבה מעבר למחאה - גרמנו לממשלה לחשוב על הדברים אחרת. כנציגת מחאת ההורים הופעתי בפני ועדת טרכטנברג, שם הסברתי מהם הצרכים שלנו ההורים. להפתעתנו ולשמחתנו, קיבלה ועדת טרכטנברג את מרבית המלצותינו ודרישותינו בתחום הגיל הרך. אף שלא הכל התקבל, ישנן מספר לא מבוטל של המלצות חיוביות:


• בניית מעונות יום מסובסדים


• העברת האחריות על מעונות היום למשרד החינוך


• שתי נקודות זיכוי לאב לילדים מתחת לגיל 3 (₪400 בחודש)


• והבשורה הגדולה – גני ילדים עירונים לילדים בגיל 4-3 עד השעה 14:00 חינם ובעלות נמוכה מאד עד השעה 16:00.


מסקנות אלו ייושמו רק אם אנו נדרוש מהממשלה ליישם אותן ולא נרפה. לכן חשוב לחתום על עצומה זו, אשר דרכה נפעיל לחץ על הממשלה בנושא זה. מסקנות הוועדה מהוות ציון דרך בתהליך ארוך שרק החל - זהו תהליך של החזרת האחריות המשותפת של כולנו לעתידה של מדינת ישראל.



אך מעבר למסקנות כאלו ואחרות, חשוב מאוד שהמהלך הגדול יהיה מהלך של שיבת הציבור אל הפוליטיקה. זהו בסופו של דבר הסיפור. זכינו לחיות במדינה דמוקרטית - זה לא מובן מאליו - גם לאורך ההיסטוריה רוב האנושות לא זכתה לפריבילגיה הזאת וגם ברחבי העולם רוב בני האדם לא זוכים לכך. והנה אנו שנולדנו לתוך הזכות הזאת, מפקירים את הזירה ומרגישים שהפוליטיקה היא לא בשבילנו, שאנו לא מעוניינים להיות שותפים למשחק פוליטי כי זה לא משחק נקי מספיק עבורנו. אז זה העניין - ככל שכולנו נהיה מעורבים יותר בשיח הפוליטי, ככל שנשמור על קשר הדוק יותר עם הנבחרים שלנו - כך נוכל יחד לדאוג לכך שהפוליטיקאים ייצגו אותנו ויפעלו אתנו למען עתידנו. ובנימה אישית: זוהי הסיבה לכניסה שלי לעולם הפוליטי, ולאחר שלוש שנים בזירה הזו אני יכולה לאשר שאכן אפשר להשפיע ולשנות.



ולשאר הנושאים:

1. פעילות למען הוזלת מעונות היום והצהרונים:
           מעונות היום – נאבקנו להקפאת מחירי מעונות היום, ולשמחתנו, מסתמנת מגמה חיובית ונראה כי המאבק הצליח ומחירי מעונות היום לא יעלו בשנה זו. נוסף על כך, פעלנו לכך שמשרד התמ"ת יעניק את ההנחות להורים השולחים את ילדיהם למעונות היום המוכרים על ידי משרד התמ"ת, ואכן בימים האחרונים התקבלה שם החלטה לשנות את הפרוצדורה של הענקת ההנחות כדי לוודא שכל ההורים הזכאים להנחות אכן יזכו בהן.
           צהרונים – העברנו בעירייה החלטה כי מחירי הצהרונים יוקפאו ולא יעלו על 815 ₪
לחודש. כמו כן, כל הצהרונים בירושלים הגישו בקשה למשרד התמ"ת כדי שיהיו זכאים לתכנית ההנחות של התמ"ת בצהרונים. ברגע שיתקבלו האישורים מהתמ"ת יועבר המידע אליכם, ההורים.



2. מאבק במגמת ההדרה של נשים מהמרחב הציבורי–גילינו לתדהמתנו כי בקמפיין האחרון של החברה הלאומית בדרכים בנוגע לבטיחות ברכבת הקלה,נעלמו הנשים מהפוסטרים שהוצבו ברחבי העיר.פנינו בנושא זה לחברה, ואנו מבטיחים לא להרפות ולוודא כי נשים לא יודרו מהמרחב הציבורי בירושלים.


3. המנהלים הקהילתיים – בדצמבר הקרוב עתידות להתקיים בחירות למנהלים הקהילתיים הבאים: בקעה, דרום (גוננים, פת ורסקו), גילה ובשכונת הבוכרים. לאחר מחאת הקיץ, ברור כי הדבר המשמעותי ביותר שאפשר לעשות לטוב החברה הוא להיות שותפים לזירה הקהילתית והפוליטית. לכן, כל מי שחושב כי ייתכן שפוליטיקה קהילתית מתאימה לו – זוהי ההזדמנות להצטרף לעשייה! ואם אתם מתגוררים באחת משכונות הללו – צאו להצביע ביום הבחירות!


4. המנהל הקהילתי ברמות - בחודש האחרון מתנהל מאבק עיקש על דמותה של שכונת רמות. רמות היא השכונה הגדולה בעיר, ובה מתגוררים כ55% תושבים חרדים ו45% שאינם חרדים. בשכונה קיימים שני מנהלים קהילתיים: אחד חרדי והשני שאינו חרדי. חברי מועצת העיר החרדיים דרשו כי שני המנהלים יאוחדו למנהל קהילתי אחד, חרדי. לכך התנגדנו, כמובן, ולאחר מאבק ארוך ועיקש, נראה שיוותרו שני מנהלים קהילתיים נפרדים.


5. מרכז המוסיקה בשכונת גוננים – מרכז המוזיקה בגוננים- ברחוב אליעזר הגדול בשכונת גוננים נבנה מרכז מוזיקה בשנים האחרונות. לאחרונה התגלע ויכוח בין העיריה לבין המנהל הקהילתי- מי אמור להיות אחראי על המבנה. הויכוח הזה אוצר בתוכו את כל המורכבות במערכת היחסים בין העיריה למנהלים הקהילתיים, ואת המאמץ ליצור בשכונת גוננים את התשתיות שמשפחות צעירות זקוקות להן. לכן פעלנו למען מרכז מוזיקה של המנהל הקהילתי, למען השכונה. לשמחתנו- המאבק צלח, ואכן מרכז המוזיקה יהיה של השכונה ויהווה תשתית משמעותית כדי שהמנהל הקהילתי יוכל לתת את השרותים הנדרשים בשכונה. זהו עוד צעד לחיזוק המנהלים הקהילתיים ושכונת גוננים כשכונה למשפחות צעירות.


אני מאחלת לכולנו שנה טובה, שנה של מעורבות פוליטית ועשייה חברתית, שנה של קצירת פירות עמלנו, שנה של התחדשות יהודית וקהילתית.

שנה טובה וגמר חתימה טובה!

19.8.2011

אתם מוזמנים אל האתר החדש של סיעת ירושלמים

על המרחב הציבורי בשבת בירושלים


הגיע הזמן שאנו בציונות הדתית נבחין בשינוי הדרמטי שעברנו. אנחנו כבר לא קבוצה קטנה ושולית, ואיננו נדחקים הצידה, אלא אנחנו מאיישים עמדות מפתח בחברה הישראלית. השינוי שחל בציבור שלנו, מציבור נלווה, לשותף בהנהגה, דורש מאיתנו להתחיל לבחון מהם העקרונות לפיהם אנו מקבלים החלטות אודות אופיה של החברה הישראלית ומדינת ישראל- מדינת העם היהודי. 


בעבר, הכלל הברור היה שכיון שלא היינו מופקדים על הנהגת הציבור במדינת ישראל, אלא תמיד היינו בתפקיד ה"דתי מחמד", היינו אחראים על תחומים דתיים, ועל השמעת הקול הדתי כאשר הרוב היה חילוני. לכן היה פשוט יותר במובנים מסויימים, שכן ההחלטות התקבלו על ידי מישהו אחר, ויכלנו לדבוק בעמדה ההלכתית הפשוטה והברורה. ספציפית לגבי השבת אמרנו שאסור לפתוח מקומות בילוי בשבת ושאסור להנהיג תחבורה ציבורית בשבת. גם ככה ההחלטות לא התקבלו לפי מה שאנו בני הציונות הדתית דרשנו, אלא היתה פשרה כזאת או אחרת, ואנו השמענו את קולה של ההלכה.


אך בזמן האחרון המצב השתנה, ובירושלים ביתר שאת. פתאום בירושלים אנו בני הציונות הדתית כבר מהווים מספר לא מבוטל של חברי מועצת העיר. יתרה מכך, ההתחרדות המואצת של עיר גרמה לכך שהציבור הציוני התאחד איחוד היסטורי, במאמץ לשמר את ירושלים עיר ציונית ומסבירת פנים לכל יהודי באשר הוא. כך יוצא שישנם חברי מועצה דתיים (ואני ביניהם) שמייצגים את הציבור הציוני בעיר- חילוניים ודתיים כאחד. אנחנו כבר איננו דתיי מחמד, אלא דתיים שמובילים ציבור ציוני: חילוני ודתי ואחראים לגורלו לצרכיו. 


האם אנו מסוגלים למלא תפקיד כזה? האם אנחנו מסוגלים להנהיג?


המרחב הציבורי בשבת בירושלים אינו אוהד את הציבור החילוני. כמעט ואין לאנשים שאינם שומרים שבת במובן ההלכתי שלה מקומות לחגוג את השבת, לנוח, לנפוש ולבלות. יש מעט מוסדות תרבות, מסעדות ובתי קפה שפתוחים בשבת, ולהורים וילדים אין כמעט בכלל מקומות לבלות ביחד בשבת. כמעט כל מי שאינו שומר שבת, יוצא ברכבו אל מחוץ לעיר, לערים אחרות שבהם אפשר לבלות ולחגוג את השבת באופן שאינו הלכתי. חשוב להבחין שהעובדה שאין לציבור זה מקומות בילוי בשבת בירושלים לא גורמת לו לשמור שבת, ואולי אף גורמת לו לחלל שבת ביתר שאת בנסיעותיו מחוץ לעיר. 


נשאלת השאלה מהי האחריות שלנו הציבור הממלכתי דתי בירושלים לשבת של אחינו החילוניים, או אחינו שאינם שומרים שבת במובן ההלכתי הקלאסי שלה, אך מעוניינים בשבת מנוחה. האם יש לנו אחריות לשבת הזאת? לפי השיח החדש בירושלים- של שיתוף פעולה בתוך המחנה הציוני פלורליסטי: הציונות הדתית והחילוניים- אזי יש לנו אחריות. האם אנחנו בציונות הדתית מסוגלים לקחת אחריות על השבת הזאת? האם התפילה שאנו אומרים מידי בוקר: "שלא תביאיני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון" חלה פה, ובעצם עדיף שנמנע מן הניסיון הזה כדי שלא נתבזה? או שאנו מסוגלים לנסח מחדש את האחריות שלנו למדינת העם היהודי, למפעל הציוני ולחברה הישראלית? 


מי שהתווה את השיח ההלכתי, המנהיגותי והחברתי לעניין זה הוא הרב מדן, שכבר לפני למעלה מעשור ביחד עם פרופ' רות גביזון ניסח אמנה חדשה ליחסי דת ומדינה. באמנה נקבע שמקומות מסחר יהיו סגורים בשבת אך מוסדות תרבות ובילוי יהיו פתוחים. האמנה הזאת היא נר לרגלי, והעיקרון שקבע הרב מדן מאפשר לי לקבל החלטות בנושאי השבת. יתרה מכך, על פי עקרונות האמנה בתפקידי במועצת העיר בירושלים כאחראית על המתנסים הייתי שותפה למהלך של פתיחת המתנסים בשבת בבוקר למשפחות עם ילדים קטנים. זאת לאחר שהבנתי שמשפחות עם ילדים ממש סובלים בשבת בבוקר בעיר, והובהר שזה גורם לשתי תוצאות-  לעזיבה של אותם משפחות את העיר, ולסבל מתמשך בשבת. שתי תוצאות שהן חמורות עבורנו.    


אני קוראת את שכתבתי, ואני יודעת שזה לא פשוט. יותר מאשר אנחנו שמרנו על השבת, השבת שמרה עלינו. לחשוב על מקומות מחללים שבת, ועל מהלך של הציונות הדתית לפתוח מקומות בילוי בשבת, זה כמעט הפוך לכל מה שהתחנכנו עליו. אך עמדות המפתח אותם אנו מאיישים, והאחריות שלנו למפעל הציוני ולעם ישראל, מכריחה אותנו להגדיר מחדש את האופן בו אנו ממשים את הערכים שלנו. 
אני מאמינה בחסנה של הציונות הדתית להבין את תפקידנו המשתנה, וביכולת שלנו לקחת אחריות על השבת בישראל, כחלק מתפיסה רחבה יותר של קיום חיים יהודיים במדינת ישראל- ראשית צמיחת גאולתנו. 


המאמר פורסם לראשונה בגיליון פרשת השבוע של ארגון צהר.

22.12.2010

אתם מוזמנים אל האתר החדש של סיעת ירושלמים

סיכום שנתיים של פעילות כחברת מועצת העיר

ירושלמים יקרים,
חלפו שנתיים מאז כניסתי לתפקידי כחברת מועצה, ואני שמחה להגיש לכם את תקציר הפעילות שלי לתקופה זו. אתם שלחתם אותי למועצת העיר מתוך תקווה ומחשבה שאוכל לפעול כדי שירושלים תהיה עיר שנעים יותר לחיות בה, שהשירותים העירוניים יתאימו לצרכים שלכם, ומעל לכל, שירושלים תהיה עיר פלורליסטית ומגוונת המתאימה למשפחות צעירות, שכולנו נרגיש בה טוב. חלפו שנתיים, ואני מרגישה את מלא האחריות, לוודא שהתקוות שתליתם בי יתממשו, ואני פועלת ללא לאות למענכם ולמען העיר ירושלים.

לעיתים מערכות ציבוריות הן איטיות, ולוקח זמן עד שהחלטות מתקבלות, ועוד יותר זמן עד שאלו מבוצעות, אך שנתיים זה כבר פרק זמן שהתוצאות מתחילות להראות בשטח, ואני חייבת להודות שאני גאה בהצלחות. אני פועלת בהרבה מאוד נושאים, אך בשל קוצר היריעה בחרתי להתמקד במספר מצומצם של נושאים מרכזיים בהם אני עוסקת (להרחבה הקליקו על הכותרת):

לסיכום,
עברו שנתיים, והחוויה הכי חזקה שלי היא שאפשר לשנות. נכון, זה לא קל, העבודה היא קשה, לעיתים שוחקת, ומעייפת, אבל תמיד מאתגרת ומעניינת, והכי חשוב, אם עובדים קשה, עקבי ונכון- בסוף מצליחים. נהנתי לכתוב את הסיכום הזה, בעיקר כי אני מרגישה שיש פה סיכום ביניים שמאפשר פתיחה של נושאים חדשים. ירושלים הוזנחה במשך כל כך הרבה שנים, שיש עוד הרבה לעשות למען העיר, ולמענינו הירושלמים.

אם יש לכם הצעות או רעיונות לנושאים שהייתם מעוניינים שאטפל בהם- אשמח מאוד לשמוע.


שלכם תמיד,
רחל עזריה,
חברת מועצת העיר ירושלים ומחזיקת תיק הגיל הרך והמנהלים הקהילתיים.
טלפון: 02-6296440
חפשו אותי גם בפייסבוק: Rachel Azaria

המינהלים הקהילתיים. סיכום 2009-2010

שלב אחד. הבחירות
תיק המינהלים הקהילתיים שנמצא תחת אחריותי הוא בעיני תחום עם פוטנציאל אדיר שעוד לא ממומש. המינהלים הקהילתיים הם גופים שאמורים ליצור את שיתוף הציבור והעברת המידע לעירייה לגבי הצרכים של השכונה כמעט בכל עניין: חינוך, בניה, גינות, מדרכות, כבישים, בקיצור, כל צורך שיש בשכונה, כל נושא עובר לדיון במנהל הקהילתי. הבעיה הייתה שבמרבית המינהלים הקהילתיים לא התקיימו בחירות כלל או שהתקיימו בחירות לפני הרבה מאוד שנים. לפיכך יש צורך דחוף בקיום בחירות. לאחר מאמץ גדול מאוד, ב-14 בדצמבר התקיימו בחירות ב- 5 מינהלים קהילתיים: גינות העיר, פסגת זאב, שמואל הנביא, הר חומה, ובית צפאפא. וההשתתפות היתה מדהימה! הבחירות הן רק שלב אחד. כדי לוודא שאכן המינהלים יכולים לייצג את הצרכים של התושבים, צריך לדאוג לכך שיהיו במינהלים את הדרג המקצועי המתאים. שתי הפונקציות החשובות ביותר בעניין זה הם המתכננים הפיזיים והעובדים הקהילתיים. בשני התחומים אני פועלת כדי להגדיל את יכולת ההשפעה שלהם.



אני פועלת כדי לחזק את מעמדם של העובדים הקהילתיים, הליווי המקצועי לו הם זוכים, ושיפור תנאי העסקתם. המתכננים הפיזיים גם הם זוכים להגדלת יכולת הפעולה שלהם עם כניסתם לתפקיד של המתכננים הרובעיים.

אבל הכי חשוב בתחום המינהלים הקהילתיים שזהו תחום שנמצא רגע לפני פריצה הגדולה. אחרי הבחירות נוכל להתחיל לראות את היכולות של הגופים החשובים האלו. בעתיד איידע אתכם מתי מתקיימות בחירות בשאר המינהלים הקהילתיים.