לפני שבוע, בועדת תכנון ובניה הרגשנו את המחיר אותו אנו משלמים על היותנו ציבור פלורליסטי.
ציבור פלורליסטי, כך אנו קוראים לעצמנו, הציבור הלא חרדי בירושלים. מה שמיחד אותנו מהציבור החרדי, היא היותנו מגוונים, ומעוניינים לשמר על המגוון הזה. העניין הוא שהמגוון הזה מקשה מאוד על איחוד כוחות, כי כל אחד הוא קצת שונה. אנחנו לא מתנהגים כאיש אחד, ולא חושבים כאיש אחד. לכל אחד יש את דעתו ועמדתו. אבל כשיש משהו שהוא חשוב לנו במיוחד, אנו יודעים בכל זאת לאחד כוחות. עשינו זאת פעם אחת, בבחירות לעיריית ירושלים לפני שנה וחצי. התאחדנו כולנו כאיש אחד, על כל המגוון שלנו: חילוניים, מסורתיים, דתלש"ים, קונסרבטיבים, רפורמים אורתודוקסים- התאחדנו כולנו כדי שיהיה לנו ראש עיר לא חרדי. כולם, אמרו שאין לנו סיכוי, שכנעו שאותנו שזה אבוד, הסבירו לנו שוב ושוב שהלא חרדים תמיד מתפצלים ורק החרדים יודעים לשמור על איחוד כוחות. אמרו והסבירו, אבל למרות הכל הצלחנו, כן כן הצלחנו, התעלינו מעל ההבדלים, ובחרנו בניר ברקת לראשות העיר.
לא קל לשמר ציבור כל כך שונה ומגוון ביחד כאיש אחד, אבל כמו שהבנו בבחירות שאין לנו בריריה אחרת, כך אנו צריכים לשנן זאת לעצמנו יום יום שעה שעה. כוחנו באחדותנו, ואנחנו צריכים לשמור על קואליציה עם המגוון ועם השונות. הצלחנו לא רע, שנה וחצי, אך ביום שני האחרון- ולפחות לעת עתה- זה נגמר.
ביום שני האחרון היתה הצבעה בנושא שקשור למזרח העיר, שפפה אללו סגן ראש העיר מטעם מרצ, וחברי סיעתו לא הרגישו שהם יכולים להצביע על פי המשמעת הקואליציונית שהוטלה על כולנו. לפיכך פפה הצביע נגד. בעקבות הצבעתו של פפה, ברקת נטל ממנו את סמכויותיו כסגן ראש עיר, ובתמורה פפה וחברי סיעתו עזבו אל האופוזיציה. לצערי זה קצת מזכיר לי את מפלגות הימין שתמיד מצליחות להפיל כל ממשלת ימין כי היא לא ימנית מספיק עבורם. התחושה שהכל צריך להתאים לאידיאולוגיה שלך במאה אחוז, בלי להבין שאתה חלק מקואליציה וברור שיש הבדלים בין המפלגות- אחרת כולנו היינו באותה מפלגה- ואז איפה הפלורליזם ואיפה הדמוקרטיה? אבל צריך לדעת מתי אין לנו ברירה אלא להישאר מאוחדים. כולנו צריכים לזכור שאין לנו ברירה אלא לותר מעט על ערכינו- לעשות זאת בכאב גדול, אך למען מטרה גדולה יותר. להשאיר את ירושלים עיר שמותאמת לכל החברה הישראלית היא מטרה גדולה יותר.
יבוא יום וההיסטוריה תשפוט אותנו, תשאל השאלה איך זה שלמרות שהציבור הפלורליסטי היה רוב בעיר, ולמרות שנבחר ראש עיר חילוני, בסופו של דבר העיר התחרדה. התשובה תהיה שהיה ויכוח על תכנית מסויימת, ולכן מר"צ פרשו, ולמרות שאף אחד לא רצה שזה יקרה, זה פשוט קרה. הבעיה היא שזאת לא תשובה טובה מספיק.
זו ההזדמנות לקרא לפפה ולסיעת מר"צ- אתם הנציגים של החילוניות הקלאסית של ירושלים. מקומכם הטבעי ביותר הוא בתוך קואליציה בראשותו של ניר ברקת. הרי כולנו יחד יצאנו לרחובות לפני שנה וחצי כדי לוודא שיהיה פה ראש עיר חילוני. תחזרו הביתה- תחזרו לקואליציה- מקומכם איתנו. בואו נמשיך לעבוד יחד כדי שכולנו נוכל לחיות בירושלים. אין לנו ברירה אחרת.
ציבור פלורליסטי, כך אנו קוראים לעצמנו, הציבור הלא חרדי בירושלים. מה שמיחד אותנו מהציבור החרדי, היא היותנו מגוונים, ומעוניינים לשמר על המגוון הזה. העניין הוא שהמגוון הזה מקשה מאוד על איחוד כוחות, כי כל אחד הוא קצת שונה. אנחנו לא מתנהגים כאיש אחד, ולא חושבים כאיש אחד. לכל אחד יש את דעתו ועמדתו. אבל כשיש משהו שהוא חשוב לנו במיוחד, אנו יודעים בכל זאת לאחד כוחות. עשינו זאת פעם אחת, בבחירות לעיריית ירושלים לפני שנה וחצי. התאחדנו כולנו כאיש אחד, על כל המגוון שלנו: חילוניים, מסורתיים, דתלש"ים, קונסרבטיבים, רפורמים אורתודוקסים- התאחדנו כולנו כדי שיהיה לנו ראש עיר לא חרדי. כולם, אמרו שאין לנו סיכוי, שכנעו שאותנו שזה אבוד, הסבירו לנו שוב ושוב שהלא חרדים תמיד מתפצלים ורק החרדים יודעים לשמור על איחוד כוחות. אמרו והסבירו, אבל למרות הכל הצלחנו, כן כן הצלחנו, התעלינו מעל ההבדלים, ובחרנו בניר ברקת לראשות העיר.
לא קל לשמר ציבור כל כך שונה ומגוון ביחד כאיש אחד, אבל כמו שהבנו בבחירות שאין לנו בריריה אחרת, כך אנו צריכים לשנן זאת לעצמנו יום יום שעה שעה. כוחנו באחדותנו, ואנחנו צריכים לשמור על קואליציה עם המגוון ועם השונות. הצלחנו לא רע, שנה וחצי, אך ביום שני האחרון- ולפחות לעת עתה- זה נגמר.
ביום שני האחרון היתה הצבעה בנושא שקשור למזרח העיר, שפפה אללו סגן ראש העיר מטעם מרצ, וחברי סיעתו לא הרגישו שהם יכולים להצביע על פי המשמעת הקואליציונית שהוטלה על כולנו. לפיכך פפה הצביע נגד. בעקבות הצבעתו של פפה, ברקת נטל ממנו את סמכויותיו כסגן ראש עיר, ובתמורה פפה וחברי סיעתו עזבו אל האופוזיציה. לצערי זה קצת מזכיר לי את מפלגות הימין שתמיד מצליחות להפיל כל ממשלת ימין כי היא לא ימנית מספיק עבורם. התחושה שהכל צריך להתאים לאידיאולוגיה שלך במאה אחוז, בלי להבין שאתה חלק מקואליציה וברור שיש הבדלים בין המפלגות- אחרת כולנו היינו באותה מפלגה- ואז איפה הפלורליזם ואיפה הדמוקרטיה? אבל צריך לדעת מתי אין לנו ברירה אלא להישאר מאוחדים. כולנו צריכים לזכור שאין לנו ברירה אלא לותר מעט על ערכינו- לעשות זאת בכאב גדול, אך למען מטרה גדולה יותר. להשאיר את ירושלים עיר שמותאמת לכל החברה הישראלית היא מטרה גדולה יותר.
יבוא יום וההיסטוריה תשפוט אותנו, תשאל השאלה איך זה שלמרות שהציבור הפלורליסטי היה רוב בעיר, ולמרות שנבחר ראש עיר חילוני, בסופו של דבר העיר התחרדה. התשובה תהיה שהיה ויכוח על תכנית מסויימת, ולכן מר"צ פרשו, ולמרות שאף אחד לא רצה שזה יקרה, זה פשוט קרה. הבעיה היא שזאת לא תשובה טובה מספיק.
זו ההזדמנות לקרא לפפה ולסיעת מר"צ- אתם הנציגים של החילוניות הקלאסית של ירושלים. מקומכם הטבעי ביותר הוא בתוך קואליציה בראשותו של ניר ברקת. הרי כולנו יחד יצאנו לרחובות לפני שנה וחצי כדי לוודא שיהיה פה ראש עיר חילוני. תחזרו הביתה- תחזרו לקואליציה- מקומכם איתנו. בואו נמשיך לעבוד יחד כדי שכולנו נוכל לחיות בירושלים. אין לנו ברירה אחרת.
