ואלו הנתונים. בירושלים 20% מהציבור הוא חרדי. 80% אינו. ישנה קבוצה קיצונית בציבור החרדי שטוענת שאסור שנשים ייראו במרחב הציבורי ואסור שתמונות של נשים יהיו מוצגות בשום מקום שמא הם יראו את התמונות במקרה. כשמחסירים את הנשים מתוך הציבור החרדי, ואת הגברים שאינם קיצוניים, נשארים עם בערך 5% מהאוכלוסיה בירושלים שלא מוכנה לראות נשים במרחב הציבורי.
5%, זה כל הסיפור. אבל משום מה, גוף ממשלתי גדול- הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מקיים קמפיין לבטיחות של הרכבת הקלה, שבו בשלטי החוצות ישנם גברים בלבד, זאת לעומת הקמפיין בעיתונים ובאינטרנט שכולל גם נשים. השאלה הגדולה היא למה? למה גוף ממשלתי נכנע לתכתיבים של 5% מהאוכלוסיה וכופה את עמדתו על כלל הציבור הירושלמי?
האמת היא שהעניין עוד פחות הגיוני לאור העובדה שבג"צ קבע שזה אסור. במספר פסיקות של בג"צ בשנים האחרונות נקבע באופן שאינו משתמע לשתי פנים שאסור להעלים נשים משלטי חוצות ושאסור לקיים הפרדה במרחב הציבורי. בקמפיין הבחירות שלי למועצת העיר, כאשר אגד סרבו לפרסם את תמונתי - בג"צ כפה עליהם לפרסם את התמונה. בסוכות בשנה שעברה הגשתי עם אישים נוספים בג"צ נגד ההפרדה בין גברים לנשים בשכונת מאה שערים וההגדרה של רחובות מסויימים לגברים בלבד:השופטים קבעו שההפרדה אסורה והמחיצות נעלמו.
במדינת ישראל יש חוק יסוד - חוק יסוד כבוד אדם וחרותו. החוק הזה ברור וצלול ואומר שלנשים וגברים זכויות שוות. מגיעים כמה קיצוניים חרדים, ופתאום החוק נעלם?!
וזה לא קורה רק בחברה הלאומית לבטיחות בדרכים, זה קורה בעוד חברות מסחריות שמפרסמות בירושלים.
וכך לאט לאט, אין נשים במרחב הציבורי בירושלים, ואנו הנשים לומדות שמקומנו פה אינו בטוח.
האבסורד הוא שהמפרסמים הם בכלל אנשים חילוניים. אז למה הם נכנעים לתכתיבים הקיצוניים האלו? כי הם מפחדים מהחרדים, כי הם לא רוצים להתעמת איתם, וחמור מכך, הם שכחו את הערכים שעליהם מושתתת הדמוקרטיה הישראלית!
אז הפתרון הוא פשוט. אנחנו, הציבור הלא חרדי- חילוניים ודתיים כאחד צריכים לעמוד מול החברה הלאומית, או מול כל גוף שנכנע לתכתיבים ביריוניים של קיצונים חרדים, ולומר בקול ברור: לא נסכים, אצלנו זה לא יקרה.
לא נסכים כי הערכים שלנו של שוויון, כבוד לכל אדם, ואחריות לחברה הישראלית יוכנעו וייעלמו אל מול תפיסת עולם של מספר קיצוניים חרדים. לא נסכים לכך שביריונים חרדים יכתיבו את אופיה של עיר הבירה של מדינת ישראל. ולא נסכים לכך שחברות לאומיות ומסחריות מצפצפות על החוק בישראל- חוק שמתבסס על הערכים שלנו כחברה. ואם נראה שהחברות לא נשמעות לערכים של החברה שלנו- נחזור שוב ושוב לבגצ ונודא שבגצ מזכירים להם שהם לא מעל החוק. עד כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה