בכיתה י"ב ביצעתי את אחת המחאות הפמניסטיות הראשונות שלי.
זה היה במסגרת שיעורי "אישות ומשפחה". כשלמדנו על דינה של ילדה בת שלוש שאביה השיא אותה ועסקנו בשאלה האם היא נחשבת נשואה או לא. זה שהתקיים דיון הלכתי כזה לפני כאלפיים שנה לא אומר שזה מה שצריך להיות בתכנית הלימודים של החינוך הממלכתי דתי כהכנה ל"חיי משפחה". התעצבנתי ומרדתי וסרבתי לקחת חלק בשיעורים, לבסוף גם סרבתי לכתוב במבחן את התשובות לשאלות אודות נושאים אלו. את המחיר למחאה הפמניסטית שלי שילמתי בציון הסופי שלי ב"אישות ומשפחה" כשבמתכונת קיבלתי 36 מתוך 100. אך הייתי מאוד גאה בנכשל הזה. הרגשתי שהמחאה שלי תביא בסופו של דבר להחלפת החוברת בחוברת חדשה, שתייצג את מעמדן של נשים היום- נשים שמתחתנות מבחירה, בוחרות את אורח חייהן ונהנות מהגנת החוק על זכותן -זכותנו על גופנו ועל חיינו. היה לי ברור שתוך כמה שנים תיכתב חוברת חדשה, שבה יבואו לידי ביטוי כל השינויים שחלו במעמד האישה עם השנים, חוברת רלוונטית לחיינו כנשים שנהנות מפירות המהפכה הפמניסטית.
טעיתי, הדבר האחרון שהעלתי בדעתי הוא שהחוברת החדשה תהיה גרועה מקודמתה. שאם בחוברת הקודמת פשוט למדנו את הדיונים ההלכתיים, בחוברת החדשה מרביצים תורה בבנות הצעירות, ומבהירים להן מהו מקומן. בחוברת החדשה לוקחים נושאים השונים במחלוקת ומלמדים אותם כאמת לאמיתה. ותמיד, אבל תמיד המסקנה היא שנשים צריכות להיות מודרות מהמרחב הציבורי- בשפה מכובסת קוראים לזה הפרדה בין המינים. והמסקנה תמיד היא שלכל גבר הזכות להתייחס לאופן שבו אישה לבושה או מתנהגת- קוראים לזה בשפה מכובסת צניעות.
היום כאמא לשלוש בנות אני גם מבינה שהמשמעות של החוברות האלו היא קעקוע הסמכות והמשמעות שלי כאמא כלפי בנותי בתחום הדתי. כי עמדתי, ועמדת הקהילה בה אנו חיים, שונה לחלוטין מהמוצג בחוברת. ואני מלמדת אותם שזה מורכב והן צריכות לחשוב על הדברים, ובבית ספר ילמדו אותם שזאת אמת לאמיתה. נקודה. מבחינה חינוכית זה מעמיד אותנו במצב בלתי אפשרי.
ופה החשש שלנו הנשים הדתיות קורם עור וגידים, שמגמות ההקצנה בציבור החרדי זולגות אלינו ואל הציבור החילוני, ובעצם מצעידות אחורה את כל ההצלחות של המהפכה הפמניסטית.
וזה לא נעצר אצלנו הדתיות, זה ממשיך גם לציבור החילוני: איסור שירת נשים בצבא, הנסיון לאסור על נשים לשרת במחלקות דתיות בצבא והדרישה של החרדים שמצטרפים לשוק העבודה שהם יעבדו במרחבים "נקיים" מנשים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה