לגדל ילדים בגיל הרך במדינת ישראל של 2011 זו משימה כמעט בלתי אפשרית.
אנחנו ההורים כמעט ולא נושמים. לא נושמים בשל החרדה, בשל החשש שילדינו לא נמצאים במסגרות איכותיות שטובות להם, שאנחנו יכולים להיות רגועים במשך היום שלא יאונה להם רע, שרגשית הם יהיו מוגנים, ושהם יתפתחו ויגדלו היטב.
לא נושמים בגלל המחיר המטורף שאנחנו צריכים לשלם כל חודש, אלפי שקלים, רק כדי שילדינו יוכלו להיות במסגרות חינוכיות ראויות, כשאנחנו נמצאים בעבודה.
ולא נושמים כי אין לנו זמן. כי אנחנו צריכים לעבוד כל כך הרבה שעות, כדי לממן את אותן מסגרות שלא מאפשרות לנו לעבוד את השעות שאנחנו מחוייבים להם.
לא קל להיות הורה בישראל של 2011- ולכן יצאנו לרחובות. עשרות אלפי הורים לילדים- יצאנו למצעדי עגלות ברחבי הארץ, ואמרנו לממשלה שאנחנו פשוט לא מחזיקים מעמד.
דרשנו חוק חינוך חינם מ-0-6, דרשנו מסגרות מבוקרות וטובות יותר, דרשנו הכרה בהוצאות טיפול ילדים לצורכי מס, דרשנו התאמה בין שעות העבודה של ההורים לשעות הלימודים של הילדים. דרשנו דרישות, מרחיקות לכת, וקיווינו שמשהו מכל זה ישמע.
כשקמה ועדת טרכטנברג, הופעתי בפני הועדה כנציגת מחאת ההורים, וכמה הם הופתעו כשסיפרתי להם על העלויות המטורפות של גידול ילדים, יצאתי מהדיון אופטימית, וקיוויתי שמשהו מכל מה שדיברתי עליו יתממש.
והיום התפרסמו מסקנות הועדה. לא מעט אנשים מתנגדים למסקנות. וכנראה שבתחומים שונים התחושה של המוחים היא שלא בשביל זה הם יצאו לרחובות. אבל אנו ההורים לגיל הרך צריכים לומר בקול ברור- זה דוח מעולה. זהו דוח שאם יתממשו כל ההמלצות שבו, חיינו ישתנו מן הקצה אל הקצה- לא פחות ולא יותר. העלויות יצנחו, המסגרות יהיו הרבה יותר טובות, השעות של המסגרות יהיו ראליות יותר לשוק העבודה, וכולנו נוכל להתחיל לנשום.
ואלו המסקנות:
כדי לוודא שהמסגרות לגילאי 0-3 יהיו איכותיות יותר, נקבע כי הן יועברו לאחריות משרד החינוך, ויהיה תקציב לפיקוח על המעונות של הילדים שלנו, ותקציב להכשרה והדרכה עבור המטפלות של ילדינו. כדי שיהיו יותר סיכוים שנמצא מקום במסגרות המפוקחות, והמסובסדות- יבנו עוד 60,000 מקומות לילדים במעונות כאלו- זאת לעומת כ-90,000 שיש היום.
נכון, גם לאחר שייבנו עוד המון מעונות יום עדיין חלקנו נשלח לגנים הפרטיים. אבל כשגננת בגן פרטי יודעת שיש לנו אופציה לשלוח לגן בפיקוח ובמחיר מסובסד, מחירי הגנים הפרטיים יצנחו. המדינה "שוברת את השוק", וגורמת לירידת מחירים. בנוסף, גננת בגן פרטי שתרצה שהגן שלה יצטרף למסגרות של הגנים המסובסדים והמפוקחים תוכל לעשות זאת. ואם זה לא מספיק, אז גם נקבל תוספת של למעלה מ-400 ₪ על כל ילד מתחת לגיל שלוש, ישר למשכורת, כדי להקל על ההוצאות הגבוהות.
וכשילדינו מגיעים לגיל 3? עד היום הגן העירוני עלה כ-800 ₪ עד 14:00 והצהרון- המחיר נע בין 800 ל-1,200. החל בשנת 2012, ברוב הארץ, הגן עד השעה 14:00 יהיה בחינם (!) ומהשעה 14:00 עד 16:00, יהיו צהרונים בחינם או מסובסדים בעלות של מאות בודדות של שקלים (תלוי ברמה הסוציואקונומית של הישוב). במילים אחרות, במקום כמעט 2000 ₪, נשלם מקסימום כמה מאות שקלים.
חברים יקרים, יצאנו, על טפנו, ועגלותנו, לצעוד במחאת העגלות ברחובות הערים, צעדנו וצעקנו, וצעקתנו נשמעה.
ועדת טרכטנברג שינתה את כללי המשחק, וקבעה שכבר משנת 2012, יהיה הרבה יותר אפשרי לגדל פה ילדים. וזה הזמן לומר לממשלת ישראל: הילדים שלנו יקרים לנו כל כך, שאם לא תיישמו אחת לאחת את כל המסקנות- אנחנו ניפגש שוב ברחובות, או שנשלח אתכם לחדר לחשוב טוב טוב על מה שעשיתם. כי ההורים בישראל של 2011 רוצים להתחיל לנשום.
